יחור. הוא התאנים גרופים מן הזיתים:
אא"כ צריך לו. ע"ל סוף פרשה ל"א:
[ולא נמצא בהן גרסינן וכ"ה בפרשת בראשית]:
שעשה פנים לאדמה. שאילו קודם הנטיעה פנים לא היה לה כי אם חורבן ושממון:
ושבשבילו כו'. אחר שהקריב קרבן ובילקוט גרס שבשבילו ולפי זה ראוי לגרוס ומילא כל פני האדמה ויהיה הכל ענין אחד:
נתלחלח האדמה שירדו גשמים שאחר מי המבול לא צמח כדלעיל סוף פרשה ל"ג:
ה"ג בערוך ובילקוט איש האדמה:
בורגר לשם בורגרות. פי' הערוך נקרא איש האדמה על שם שעבד את האדמה:
משנקרא איש צדיק כו'. אחר שנקרא איש צדיק לשבח חזר אח"כ וקראו איש האדמה אבל משה להיפך ע"ד מעלין בקדש ואין מורידין:
שמדון ע"ל בסמוך פירשתיו:
אפגע ביה. פגע בו:
שותפי עמך. אהיה שותף עמך רק היה נזהר שלא תכנס לחלקי ואם תכנס בחלקי אני משחית אותך ונראה שהוא רמז למה שאחז"ל היין מיעוטו יפה ורובו קשה והמועט הוא קודש הלולים לה' ורובו חולין הוא דרך איש וזר סמאל וסייעתו ולכן אמר שלא יכנס לחלקו המותריים: