רב חייא בר אשי לא נהיג כן וכו'. לכאורה היה נראה מלישנא דא"ל נהוג בקליסטרין כדפרישית בפנים דדרך שאלה א"ל כן. אבל היותר נכון לפרש דהך דלא נהוג כן דקאמר תנין בשם ר' חייא בר אשי לקולא הוא דקאמר וכלומר שלא נהג כחומרא זו דדוקא בשקשורה לו מע"ש אלא אפי' באינה קשורה מע"ש התיר וא"ל שמואל מרב חייא בר אשי אין ראיה דאיהו מיקל טפי ונהוג להתיר אפי' בקלוסטירן ואתיא שפיר כהך דגרסינן התם בדף נג דקאמר ר"ז שבקיה כרביה ס"ל דאמר רב חייא בר אשי אמר רב תולין טרסקל לבהמה בשבת וכו' והמסקנא כשמואל דאמר מרדעת מותר טרסקל אסור וכהאי דתנינן בהדיא בתוספתא פ"ה ולא סייחין בטרסקלין שבפיהם לר"ה וכו' וכדאוקי התם לפי המסקנא. ובהאי דאין קושרין בשבת לא מיתברר טעמא התם ועיקר טעמא כדקאמר הכא משום דמשתמש בצדדי הבהמה וכך היא המסקנא בהא בבבלי פ' מי שהחשיך דף קנה והלכתא צדדין אסורין צדי צדדין מותרין. חבל שהוא קשור בפרה וכו'. עיין לקמן פ' אלו קשרים בהלכה ב' ד"ה הא רבנן לא וכו' מה שנתבאר שם בס"ד: