1
קצה.
לדונש בן לברט:
2
דרור יקרא לבן עם בת וינצרכם כמו בבת. נעים שמכם ולא יושבת. שבו ונוחו ביום שבת: דרוש נוי ואולמי. ואות ישע עשה עמי. נטע שורק בתוך כרמי. שעה שוועת בת עמי: דרוך פורה בתוך בוצרה. וגת באדום אשר גברה. נתוץ צריי באף ועברה. שמע קולי ביום אקרא: אלהי תן. למדבר הר. הדס ושיטה ברוש ותדהר. ולמזהיר. ולנזהר. נטה שלומים כמי נהר: הדוך קמיי אל קנא. במוג לבב ובמגינה. ונרחיב פה ונמלא לשונינו לך רינה: אדום עקר. אשר עיקר. עדי אובד נטע כנה. וגם הקדר. פני קדר. אשר אותי מאד עינה: ותצמיח צדקינו. וישענו כמו גנה. ותבנה עיר משושינו. ומדמנה וסנסנה: אבן מאסו בונים תשימנה לראש פינה. ופדויי י"י ישובון ובאו ציון ברינה: אחר: