Machzor Vitry, Order of Shabbat 155

קנה*.
ערבי שבתות מתפלל אדם מנחה כהילכתה ואינו נופל על פניו לבקש רחמים ושליח ציבור פותח ברכו: ופורסין על שמע כשאר ימות החול. פורסין לשון ומברכין. כי הוא יברך (את) הזבח (שמואל א ט׳:י״ג). מתרגם ארי הוא יפרוס ית נכסתא. אלא כשמגיע להשכיבנו כי אל מלך חנון ורחום אתה: או' ופרוס עליו סוכת שלומיך ועל ירושלם עירך. ברוך אתה י"י פורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישר' ועל ירושלים: אמ' שמואל אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל: ר' מאיר בר' יצחק שליח ציבור מוורמייזא דקדק שצריך לומר עלינו ועל כל עמו ישראל שאז כוללינו עם כל עמו ישראל. שאם יאמר עלינו ועל עמו ישר' משמע שאין אנו בכלל עמו ישר': וכן נוהג לומר בציבורו בוורמייזא. ורש"י אמ' יישר: וכן עיקר: ואו' בלחש: ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם: בני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה י"י את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש: וביום טוב אומ': וידבר משה את מועדי י"י אל בני ישראל: קדיש עד דאמירן: ועומדין כל העם איש על מקומו ומתפללין בלחש ז' ברכות. אבות וגבורות וקדושות השם. ת': שנינו בשבת פ' כל כתבי הקודש א' רב ואיתימ' ר' יהושע בן לוי אפי' יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומ' ויכולו. אל תיקרי ויכולו אלא ויכלו. ביני ובינך כיליתים שמים וארץ. הילכך צריך לכל יחיד לומר באתה קדשתה וכן כתוב בתורתך ויכולו השמים. ויברך אלהים וגו'. כולה פרשה כדאית'. כך קיבלתי ממורי ר' יו"ט: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו. פי' הקונטרס ברכו במן לכופלו בששי לחם משנה וקידשו במן שלא היה יורד בו: ויש תימ' שהרי גם ביום טוב לא היה יורד המן. דאמרי' שבת לא יהיה בו. לרבות יום הכיפורים וימים טובים. ומצאתי בב"ר. ויברך אלהים את יום השביעי. במה ברכו שאין נר של שבת כבה מהרה כשם שכבה בחול. ויקדש אותו. במה קידשו תני ר' בשם ר' נתן קדשו בברכה. מיכן אמרו מקדשו על הכוס בכניסתו. ר' אלעזר בנו של ר' יוסף או' קדשו בנר ובי היה מעשה. פעם אחת הדלקתי נר לשבת והיה דולק והולך עד מוצאי שבת. ולמוצאי שבת מצאתי אותו מלא שמן ולא חסר כלום: אין לתכוף בתכיפה אחת לשמך תכלית. שהרי אין תכלית וסוף לשמו הגדול ונמצא מחרף ומגדף. וצריך להפסיק בין לשמך לתכלית. ת':