קפב.
ואם שבת בחול המועד.
היתה עלי:
שרת עלי רוח נבואה מן קדם י"י ואפקד ברוח נבואה דשרת עלי מן קדם י"י ואשרייני בגו בקעתא חדא ומלייא גרמין והא דין גרמייא דנפקו ממצרי' בכוהון דלא איעכבו עד זמן קיצו די"י והוה גברא במצרי' ליומא ההוא ושמיה יאיר והוא הוה רב שיבטיא דבית אפרים אמר להון בעידנא ההוא כולהון בית ישר' הוו קיימין בעינויא ובפולחנא קשיא ואנן הכי הוינן עבדין יתהון מאתן ואלפין גברין בני חילא ונפקו ממצרים ואתגאו בלא פורקנא די"י ובכן מסרינון י"י ביד מלכא דגת וקטל יתהון גנון ועבדוהי ואשרייני בגו ההיא בקעתא ובזמן פורקנא לא דבר י"י ית ישר' בההיא בקעתא דילמא יזעזעון והיא בקעתא מלייא גרמי אינשא: והעבירני: ואעברני עליהון סחור סחור והא סגיאון לחדא על אפי בקעתא והא יבישן לחדא: ויאמר: ואמר לי בר אדם התיחון גרמייא האילין ואמרית י"י אלקים את גלי קדמך: ויאמר: ואמר לי אתנבי על גרמייא האילין ותימר להון גרמייא יבישיא קבילו פתגמא די"י: כה: כדנן אמר י"י אלהים לגרמייא האילין הא אנא מעיל בכון רוחא ותיחון: ונתתי: ואיתין עליכון גידין ואסיק עליכון בשרא ואקרום עליכון משכא ואיתין בכון רוחא ותיחון ותידעון ארי אנא י"י: ונבאתי: ואתנבאיתי כמה דאתפקדית והוה קל באתנביותי והא זיעא וקריבו גרמייא גרמא לות גרמיה: וראיתי: וחזיתי והא (עליכון) [עליהון] גידין ובסרא סליק וקרם עליהון משכא מלעילא ורוחא לית בהון: ויאמר: ואמר לי אתנבי על רוחא אתנבא בר אדם ותימר לרוחא כדנן אמר י"י אלהים מארבע רוחייא איתא רוחא ועולי בקטיליא האילין וייחון: והנבאתי: ואתנבאיתי כמא דפקדני ועלת בהון רוחא וחיו וקמו על ריגליהון משריין סגיאן לחדא לחדא: ויאמר: ואמר לי בר אדם גרמייא האילין כל בית ישר' אינון והא אינון אמרין יבישן גרמנא פסק סברנא אבדנא לנא: לכן: (בכון) [בכן] אתנבי ותימר להון כדנן אמר י"י אלהים הא אנא פתח ית קבורתיכון ואסיק יתכון מקבורתכון עמי ואעיל יתכון לארעא דישר': וידעתם: ותדעון ארי אנא י"י כד אפתח ית קברתיכון וכד אסיק יתכון מגו קבורתיכון עמי: ונתתי: ואיתין רוחי בכון ותיחון ואשרי יתכון על ארעכון ותידעין ארי אנא י"י גזרית במימרי ואקיים אמר י"י: