רכו.
בראש חדש ערבית שחרית ומנחה אומרים בעבודה יעלה ויבא. ובברכת המזון אומ' אותו בבונה ירושלם. דתני ר' אושעיא ימים שיש בהן קרבן מוסף כגון ראש חדש וחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומ' מעין המאורע בעבודה. ואם לא א' מחזירין אותו ואין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון: ת'. וימים שאין בהן קרבן מוסף כגון שיני וחמשי של תעניות ומעמדות ערבית שחרית ומנחה מתפלל י"ח. ואומ' מעין המאורע בשומע תפלה. ואם לא א' [אין] מחזירין אותו ואין בהם קדושה על הכוס ואין בהם הזכרה בברכת המזון: מיהא שמעי' דמי שטעה ולא אמר ענינו בתפלת תענית שאין מחזירין אותו. וכן בעל הניסים דחנוכה ופורים אין מחזירין אותו. ועוד תניא בתוספתא בהדיא כל יום שאין בהן קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים מתפלל י"ח ואומ' מעין המאורע בהודאה. ואם לא א' [אין] מחזירין אותו: רב אלפסי גאון: ת': א"ר תנחום א"ר יוסי טעה ולא הזכיר של ראש חדש בעבודה ונזכר בהודאה חוור לעבודה. בשים שלום חוור לעבודה. ואם סיים ועקר רגליו חוזר לראש: אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הא דאמרת אם סיים חוזר לראש. לא אמרן אלא שעקר רגליו. אבל לא עקר רגליו חוזר לעבודה. א"ל מנא לך הא. א"ל מאבא מרי שמיע לי ואבא מרי מרב: אמר רב ענן אמר רב טעה ולא הזכיר של ראש חדש בערבית אין מחזירין אותו. מפני שאין ב"ד מקדשין החדש אלא ביום. אבל בשחרית ומנחה מחזירין אותו. וטע' בראש חדש. הא בחולו של מועד מחזירין אותו. והני מילי ביחיד: וגבי ציבור תניא טעה ולא הזכיר של ראש [חדש] (בערבית) [בשחרית] אין מחזירין אותו מפני שיכול לומרה במוספין. במוספין אין מחזירין אותו מפני שיכול לומרה במנחה. ועלה א' רב אבא בציבור שנו משום טירחא דציבורא. אבל יחיד הדר: בסוף תפילת השחר: