שתי הלחם מעכבין את הכבשים וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל דרבינו פסק כר' עקיבא וכו' והרב לח"מ ז"ל הוסיף משום דר' שמעון ור' שמעון בן ננס פליגי בטעמייהו והו"ל כל חד לגבי ר"ע דהלכה כמותו מחבירו. אמנם הרב ברכת הזבח והתוס' יו"ט ז"ל תמהו דלקמן דף ע"ד סתם לן תנא כר"ע דקתני ובזה יפה כח הכהנים מכח המזבח ואמרו בגמרא לאתויי שתי הלחם וכו' והו"ל מחלוקת ואח"כ סתם דהלכה כסתם ותקשי להראב"ד והרע"ב שפסקו כר"ש ע"כ ולהראב"ד ז"ל יש לומר דס"ל כאידך לישנא שהביא רש"י ז"ל אמנם להרע"ב קשה טובא שהרי כן פירש הוא עצמו באותה משנה עיין עליו ועיין בס' קול הרמ"ז ז"ל ובס' בית דוד נר"ו:
ואם הונפו עם הכבשים וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל דאפשר דטעמו של רבינו מדאמרינן בתר הכי א"ל אביי לרבא מאי שנא שני כבשים וכו' משמע דס"ל דתנופה עושה זיקה ע"כ וראיתי להרב חיים אבועלפיה ז"ל בס' עץ החיים פרשת אמור דף מ"ט שהקשה על מרן וז"ל וליתא דא"כ למה אינו מעכב רק או לחם לכבשים או כבשים ללחם וכשהונפו ב' מעכבין זה את זה והלא ב' הוזקקו לתנופה זע"ז וצ"ע. ולא זכיתי להבין דבריו דאדמקשה למרן ז"ל תקשי ליה לאביי ורבא בגמרא דאסיקו דתנופה עושה זיקה וזיקה דשחיטה כבר הזכירה רבינו פי"ז דפסולי המוקדשין הל' י"ח: