מצותו להקצר וכו' בין בחול בין בשבת וכו'. ואם קצרוהו ביום כשר. אלה השני פסקים לא יתכנו לפי הסוגיא דמנחות דף ע"ב דמאן דס"ל דדחי שבת ס"ל דנקצר ביום פסול דאי ס"ד כשר אמאי דחי שבת כיון שעומר שנקצר שלא כמצותו כשר נקצריה מערב שבת דהא כו"ע אית להו דר' עקיבא דכל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת וכמ"ש רבינו פ"א דקרבן פסח הל' י"ח וכיון שכן איך פסק רבינו דנקצר ביום כשר ודחי שבת דסתרי אהדדיה והרב לח"מ ז"ל הניחו בצ"ע וכן הש"ך יו"ד סי' רס"ב עיי"ש ובס' צבי אשכנזי ז"ל דף קכ"ג וכן הלחם יהודה ז"ל תירצו לזה עיין עליהם ובס' ברכת הזבח האריך בלשון זה ונתווכח עם חכם אחר עיין עליו ועיין עוד להרב חיים אבועלפיה ז"ל בלשונות. ולענ"ד נראה דרבינו פסק כסתם משנה דקתני שאם נקצר ביום כשר ודחי שבת ולא פסק כתירוץ הש"ס דדחי שבת דקתני מתני' קאי אהקרבה ולא אקצירה מכח מאי דאמרינן לעיל דף ס"ו אי מיום הביאכם יכול יקצור ויספור ויביא ביום ת"ל שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות בזמן שאתה מתחיל למנות מבערב יכול יקצור ויספור ויביא בלילה ת"ל מיום הביאכם הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום ואמר רבא התם דבהא לית לה פירכא ע"כ נמצא דהוי זמנו קבוע ודין הוא דידחי שבת בכל קרבן שזמנו קבוע דבין ביום בין בלילה כדינו ודומיא דספירה כמ"ש רבינו בהל' כ"ג ומתני' כפשטא דדחי שבת קאי נמי אקצירה וכדתנן התם שבת זו אומרים הן וכו' וכן נראה מדבריו ז"ל בפירוש המשנה בריש הפרק ועוד מצינו בירושלמי ספ"ק דר"ה הביאו הרב צבי אשכנזי ז"ל ר' שמעון בן לקיש בעי קצירת העומר מהו שתדחי שבת ביום ופשיט התם דדחי ע"כ וזו נראית ראיה עצמית לפסקו של רבינו ומסכים עם גמרא דידן לפי האמור וראיתי להסמ"ג ז"ל עשין קצ"ט שגם הוא פסק כדברי רבינו עיין עליו: