והוא מכניס מחתה מלאה אש. הקושי מבואר דפסק דלא כמאן בדף כ"ה דר' יהודה ס"ל דמי שזכה בקטרת אומר לזה שעמו זכה עמי במחתה ור' אליעזר בן יעקב ס"ל דגם במחתה הוה פייס והרב לח"מ ז"ל הניחו בצ"ע וכן התוס' יו"ט ז"ל גם בס' שתי ידות דף נ"ח לא תירץ כלום עיין עליו והפר"ח בשם הרדב"ז ז"ל כתב דטעות סופר הוא שכן נראה ממ"ש פ"ג הל' ד' שכתב שנכנס עמו אחר במחתה של אש בידו נראה שאותו אחר תלוי ברצון מי שזכה בקטרת וכן נראה ממ"ש פ"ו ומתחיל זה שזכה בתרומת הדשן ותורם על הסדר שאמרנו וכו' הרי שהזכיר כל פרטי תרומת הדשן ולא הזכיר המחתה וכו' והאי והוא וכו' שייך לסוף הל' ז' כי שם מקומו ע"כ. והרואה יראה שאחרי המחילה הראויה מלבד שאין שום הכרח להוכחתו מלשונות רבינו זאת ועוד כי מה תיקן במי שזכה בקטרת הלא לר"י אינו זוכה אלא אומר ולראב"י צריך פייס ואם ע"פ דברי התוס' דבדעתו של כהן תליא מילתא וכו' מ"מ הו"ל לפרש ועדיין צ"ע לכן נראה שבאיזה מקום מצאו ז"ל ומהתימה על מרן והראב"ד ז"ל ששתקו: