Kovetz Yesodot VaChakirot, קנייני עבד כנעני

קנייני עבד כנעני

הגדרה
קניינים שונים שהאדון יכול לקנות בהם עבד כנעני (הסוגיא בקידושין כב:).

מקור וטעם
מקורה של קניית עבדים מפורשת בתורה: "ועבדך ואמתך אשר יהיו לך, מאת הגויים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה. וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם, והיו לכם לאחוזה. והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה, מד).
דינו הוא שנקנה בקניינים הבאים: כסף, שטר, חזקה, חליפין, משיכה והגבהה (קידושין כב:).
נפרט את הקניינים השונים בסעיפים הבאים:

כסף
מקורו מפרשת קניית עבד כנעני: "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה, מו) – הוקש לקרקע (קידושין כב:).
החולק על דין זה – לדעת רבי מאיר שלא מקיש עבד לקרקע לעניין שבועה (שבועות מג.), הסתפקו התוס' אולי לא מקיש גם לעניין קניינים, ולדעתו לא יקנה בכסף. וכתבו שאולי יש לחלק שלעניין קניינים כן מקיש (תוס' בבא קמא צו: ד"ה המחליף. והפני יהושע קידושין כב: (ד"ה משנה) כתב שבקניינים רבי מאיר מודה שמקישים).

שטר
מקורו מפרשת קניית עבד כנעני: "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה, מו) – הוקש לקרקע (קידושין כב:).
אופן הקניין – המוכר את העבד נותן את השטר לאדון (ולא להיפך), שהרי מקורו משטר בקרקע, ובקרקע המוכר נותן את השטר לקונה (קניין פירות מסכת עבדים פ בהערה בתחתית העמוד).

חזקה
מקורה מפרשת קניית עבד כנעני: "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה, מו) – הוקש לקרקע (קידושין כב:).
אופן הקניין – מועילה רק מלאכה שהיא מלאכת שימוש, כגון התיר לו מנעלו או הוליך אחריו כליו לבית המרחץ (קידושין כב:), אבל מלאכה אחרת, כגון שתפר לו בגדים – לא מועילה (רא"ש שם).

משיכה
בטעמה של משיכה נחלקו האם היא מדין משיכה כבמטלטלין (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד רמא) או מדין חזקה (חשק שלמה חו"מ קצו, חשק שלמה קידושין כב:, לחקרי הלכות ח"ב א). ונפק"מ האם קונה ברשות הרבים – שהרי משיכה במטלטלין לא קונה ברשות הרבים, וחזקה כן (חשק שלמה קידושין כב:).
מקורה של משיכה, לדעת ריש לקיש שמשיכה במטלטלין מועילה מדאורייתא¹ הארכנו במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בערך ‎משיכה בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במקורה. – פשוט שגם משיכת עבד כנעני תועיל מדאורייתא.
אך לדעת רבי יוחנן שמשיכה במטלטלין היא רק מדרבנן נחלקו האחרונים: ר' שמואל (בשיעורים לקידושין עמוד רמ) כתב שגם משיכת עבד כנעני תועיל רק מדרבנן. אך הפני יהושע (קידושין כב: ד"ה גמרא) כתב שתועיל מדאורייתא. והסביר, שהמקור שמשיכה לא קונה מטלטלין מדאורייתא לרבי יוחנן הוא רק מגזירת הכתוב "לעמיתך" (שקונה רק בקניין אחד והוא כסף), אך מסברא כן קונה. ולכן בעבד כנעני, שאין את גזירת הכתוב – כן קונה מסברא. וההיקש "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה, מו) שעבד הוקש לקרקע (קידושין כב:) לא ממעט משיכה (כמו שקרקע לא נקנית במשיכה), משום שההיקש בא רק לרבות קניינים ולא למעטם. ועוד, שאין דנים אפשר משאי אפשר – שדווקא קרקעות לא נקנות במשיכה משום שאי אפשר למושכן² על טעם זה – שקרקע לא נקנית במשיכה משום שאי אפשר למושכה – יש חולקים, הובאו בערך ‎משיכה בסעיף "הנכס" ד"ה עציץ נקוב., אך עבד, שאפשר למושכו – כן יקנה.
אופן הקניין – כגון שתקפו והביאו אליו, ומפורש בגמרא שמועיל דווקא אם מושכו, אך אם קראו ובא אליו מרצונו – לא מועיל (קידושין כב:, טור חו"מ קצו). והוסיף הברכת אברהם שכמו כן אם תקפו וע"י זה הולך איתו מרצונו – לא מועיל (ברכת אברהם קידושין כב: על רש"י ד"ה תקפו).

הגבהה
בטעמה של הגבהה (שהאדון מגביה את העבד) דנו האחרונים (ברכי יוסף יו"ד רסז, טו, חיים שאל ח"א עו, חזון יחזקאל קידושין א, ג) האם מועילה מדין הגבהה (כהגבהה במטלטלין), או מדין חזקה.
בסוג הקניין של הגבהה (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, הכנסה לרשותו, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות³ את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.) חקר הרוח אליהו האם הוא הכנסה לרשותו או הוראת בעלות (ד, א, וכן חקר שם ד לגבי כל הקניינים).
החולקים על דין זה הם חכמים, ורק לרבי שמעון הגבהה מועילה (קידושין כב:).
ובדעת חכמים (שלא נקנה בהגבהה) נחלקו המפרשים:
א) הרשב"ם (בבא בתרא נג: ד"ה הגביה רבו, וכן הוכיח הברכת אברהם קידושין כב: ד"ה הגביהו) כתב שאין הדרך להגביה בני אדם.
ב) הגר"א (חו"מ קצו, ג) כתב שחכמים סוברים שעבדא כמקרקעי, ולכן לא שייך בו הגבהה⁴ אך לעיל בסעיף "משיכה" (ד"ה מקורה של משיכה) הבאנו את דעת הפני יהושע שההיקש מקרקע לעבד כנעני לא יכול למעט זאת..
ג) טל תורה (קידושין כב:, הודפס בילקוט המפרשים שבסוף גמרות עוז והדר) כתב שהוא היפך מעניין קנייתו – שקניין עבד הוא כדי שהעבד ישמש את רבו, וכאשר רבו מגביהו – רבו משמש את העבד.
ד) והקרבן נתנאל (קידושין כב: אות ט) גרס שחכמים לא חולקים כלל על רבי שמעון, ולכו"ע נקנה בהגבהה.

יאוש
החולקים בדין זה – לרש"י ולראב"ד (גזילה ט, א) יאוש מועיל בעבד כנעני שנגזל (והפני יהושע הקשה על רש"י שהרי עבד כנעני הוקש לקרקע, ובקרקע אין יאוש. וספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) טז, כה (ד"ה פנ"י) הביאו ותירצו). אך לש"ך (שסג, א) יאוש לא מועיל בעבד.

המקנה
בקנייתו יש ארבע אפשרויות (מאירי קידושין כב: ד"ה וצריך):
א) לקחו מגוי.
ב) לקחו מישראל.
ג) מכר עצמו לישראל.
ד) גוי שמכר את בניו ובנותיו הקטנים.
העבד הנקנה הוא גוי, בין אם מל וטבל (והוא עבד כבר קודם שקנאו), ובין אם לא מל ולא טבל (אלא היה סתם גוי. ומכל מקום אחר שקנאו צריך שימול ויטבול לשם עבדות) (מאירי קידושין כב: ד"ה וכן).
גוי שמוכר עבד כנעני (לישראל) – הקשו על זה, כיצד יכול למוכרו בשטר, חזקה, חליפין ומשיכה, והרי לרוב הפוסקים קניינים אלו לא מועילים בגוי (המקורות שאינם מועילים בגוי: חזקה – ספר המקנה על מסכת קידושין יד: ובית הלוי ח"א כא, חליפין – ש"ך חו"מ קכג, ל, משיכה – שו"ע יו"ד שכ ומגן אברהם תמח, ד). ויש על כך שלושה תירוצים:
א) כל מה שנאמר שעבד כנעני נקנה בהם הוא רק כאשר ישראל מוכרו (לחבירו) (תוס' בכורות יג. ד"ה מה, קניין פירות מסכת עבדים פ, פא).
ב) יש ראשונים שסוברים שקניינים אלו כן מועילים גם בגוי (שטר – דעות במאירי קידושין כב:, דעה ברמב"ן יבמות מה:, טור ושו"ע יו"ד רסז, כג. חזקה – תוס' עבודה זרה עא. ד"ה רב. חליפין – ר"ת בתוס' קידושין ג. ד"ה ואשה. בכל זה דן קניין פירות מסכת עבדים פ, פא).
ג) וכן חידש הקניין פירות (שם פא) שכל מה שקניינים אלו לא מועילים בגוי (לחלק מהראשונים) הוא רק שהגוי יקנה מאדם אחר, אבל ישראל יכול לקנות בהם מגוי, משום שהישראל כן בר קניינים אלו, וממילא פוקעת בעלות הגוי כיוון שגמר בדעתו להקנות לישראל, דלא גרע מאבידת גוי שישראל יכול לקנותה.

הקונה
נקנה רק לישראל אך לא לגוי, וחקר הגר"ש שקאפ (יבמות מא ד"ה והנה) האם מסברא אפשר לקנותו (ככל שאר נכסים), ורק גזירת הכתוב שגוי אינו קונה גוי, או שמסברא לא שייך לקנותו (שאינו נכס כשאר נכסים), ורק גזירת הכתוב שישראל כן יכול לקנותו (ע"י טבילה).

פרטי הדין
גופו קנוי עולמית, שנאמר (ויקרא כה, מו) "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (רש"י בבא מציעא יב.).
בר מצרא – בעבדים ובמטלטלין אין דינא דבר מצרא (שו"ע חו"מ קעה, נג), שאם יש לו עבד או מטלטלין בשותפות עם אחר, והשותף רוצה למוכרו לאדם שלישי, אין חבירו השותף יכול לעכבו. משום שתיקנו דווקא בקרקעות שהם קניין עולם (סמ"ע שם ס"ק צז).
תקנת השוק (הקונה דבר והתברר שקנאו מגנב, מחזיר את הגניבה לנגנב אך נוטל ממנו את דמיה (בבא קמא קטו.)) – שו"ת הרשד"ם (ריב, תיד) סובר שבעבדים לא עשו תקנת השוק (והש"ך חו"מ שנו, ד בתחילתו הביאו וכתב שאין דבריו מוכרחים), ומוהר"א ששון (שו"ת תורת אמת ריח, הביאו קצוה"ח שנו, א בתחילתו) סובר שעשו.

ערכים קרובים
חצי עבד וחצי בן חורין, עבד כנעני במצוות, שחרור עבד כנעני, שפחה כנענית.