האומר אחד מכבשי הקדש אחד משוורי הקדש והיו לו שנים הגדול שבהן הקדש דמקדיש בעין יפה מקדיש כיון דאמרינן דאם פירש ושכח דגדול הקדש דמסתמא דמוטב שבהן הקדיש דכתיב מבחר נדריכם ואם היו לו שלשה חוששין אף לבינוני עד שיפול בו מום כיון דהוי עין יפה לגבי קטן ותחול הקדושה על הגדול לבדו ואם אמר שור שבשוורי הקדש הגדול שבהן הקדש ואין חוששין לבינוני דתורא בתוראי שור החשוב בשוורי קאמר. פירש ושכח או שאמר לו אביו ולא ידע הרי זה מקדיש הגדול דכתיב מבחר נדריכם כדאמר' ואי לאו הכי אינו יוצא ידי נדרו כיון דידע דפירש ומסתמא מבחר נדר כדאמר' וכן עולה מן הבקר וקבע ולא ידע מה קבע יביא שור דמסתמא שור קבע ולא עגל וכן בכבשים יביא איל ובעזים יביא שעיר דקטן והביא גדול שבמינו יצא שכח באי זה מין הבהמה קבע יביא שור ואיל ושעור כל מיני בהמה גדולים דקטנים הוו בכלל כדאמר' ואם נסתפק אם קבע בבהמה ובעוף יביא גם כן תור ובן יונה שהם ב' מינין.