אבדתו קודמת כשאינו יכול להשיב שתיהן ואפילו לאבדת אביו ורבו כדתנן התם דף ל"ג ובגמרא אמר קרא אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם דלא יהיה בך אביון משמע הזהר מן העניות ואבדת אביו ורבו אם היה אביו חכם אביו קודם דאיכא כבוד תורה וכבוד אביו. וכשהוא מניח אבדתו או מלאכתו להשיב אבדת חברו ששוה יותר אין לו אלא שכרו הראוי לו אלא א"כ התנה וכן מציל כד דבש של חברו בחבית שלו כדאיתא התם פרק הגוזל ומאכיל ובשלא הפסידו כלום אפילו התנו אין לו אלא שכרו כדאיתא התם. ושיירה שטרפוה ועמד אחד והציל לעצמו הרי הוא שלו כיון שלא היו יכולין להציל אלא על ידי הדחק כבר נתייאשו ושותף המציל מן הסתם הוא לאמצע וכן השוכר למשכיר. שיירה שפסקו עם הגייס ממון נותנין לפי הממון שעל עסקי ממון באים ואם שכרו תייר להראות להם הדרך מחשבין אף לפי נפשות שטעות הדרך במדבר סכנת נפשות היא כדתניא התם פרק הגוזל דף קי"ו ואל ישנו ממנהג החמרין כי לפי מנהגם יצאו וכן בספינה וכל שיתנו ביניהם החמרים או הספנים תנאי וכדתניא התם: