1
העושה גולל מדבר שאינו מקבל טומאה וכן בכלי חרש מוקף צמיד פתיל הנוגע בהן טמא טומאת שבעה משום נוגע בגולל כדילפינן טומאה לגולל פרק בהמה המקשה מדכתיב וכל אשר יגע על פני השדה וכשפרשו מלהיות גולל טהורין דהא הוו דברים שאין מקבלין טומאה ומשום גולל הוא דמטמאי בזמן שהם גולל. וכן בהמה שכפתה ועשו אותה גולל הנוגע בה טמא טומאת שבעה כדתנן פט"ו דאהלות וחבית וקורה נמי תנן להו התם פרק ט"ו כמו שכתב הרב ז"ל. וב' אבנים תני להו בתוספתא דאהלות פרק ב' דניטלה אחת מהן המאהיל על השניה טהור מפני שיש לטומאה דרך שתצא. גל של צרורות נמי תני להו התם וחכמים אומרים אינו טמא אלא חדר הפנימי שהוא צרכו של קבר דמה שסותם החלל נקרא גולל.