שני כבשים טעונים תנופה חיים דכתיב והניף הכהן אותם תנופה מלמד שטעונין תנופה חיים ואם הניף זה בפני עצמו וזה בפני עצמו יצא דאותם דכתיב בהוא היינו למעוטי זבחי שלמי יחיד שאין טעונין תנופה חיים ולוקח חזה ושוק מהם ומניפן עם הלחם דגמרי' מזבחי שלמי יחיד בדון מינה ומינה מה זבחי שלמי יחיד טעונים תנופה שחוטין בחזה ושוק כדכתיב חזה התנופה אף זבחי שלמי צבור טעונין תנופה שחוטין ומינה מה שלמי יחיד בחזה ושוק אף שלמי צבור בחזה ושוק ואפי' תימא דאמרינן דון מינה ואוקי באתרה הא כתיב שלמיהם בשלמי יחיד מזבחי שלמיהם דמשמע לשון רבים והוה ליה למיכתב לשון יחיד דביחיד משתעי קרא ומדכתב לשון רבים לימד על חזה ושוק של שלמי צבור שיונפו ומניחן זה בצד זה בשעת התנופה דהא דכתיב על שני כבשים היינו בצדן כדכתיב וסכות את הארן על הפרכת שהיה אצל הארון הכא נמי על שני כבשים על בסמוך. תנופה במזרח ומוליך ומביא מעלה ומוריד כדילפי' לעיל ואם הניפן אחד אחד יצא כדכתיב שוק התרומה וחזה התנופה ואח"כ מקטיר. אימוריהם כשלמי יחיד ושאר הבשר נאכל לכהנים כדכתיב קדש יהיו לה' לכהן ואע"ג דכתיב קדש ולא כתיב קדשים כיון דכתיב לה' כמאן דכתיב קדש קדשים דמי. וכן שתי החלות נוטל כהן גדול אחת מהן והשניה מתחלקת לכהנים דכתיב לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו ונאכלות ליום ולילה עד חצות כבשים קדשי קדשים כיון דכבשי עצרת הוו קדשי קדשים כדאמר'.