מי שזכה לתרום טובל טבילה זו משום סרך טבילה מדרבנן לרבי יהודה ולובש בגדי הרמה ומקדש ידיו ורגליו דאין קרבין למזבח ולא לשום דבר מן העבודות אלא לאחר קדוש ידים ורגלים דכתי' בה בבואם אל אהל מועד וגו' ירחצו מים ונוטל את המחתה ועולה ומפנה הגחלים וחותה מן הגחלים שנתאכלו בלב האש ונעשו גחלים דקים דהוי דשן דכתיב והרים את הדשן אשר תאכל האש דהיינו אותן שנתאכלו כדאמר' ומחתה בעיא להרמת הדשן דהא לא אפשר לקמוץ גחלים רותחים בידו והא דילפינן הרמת דשן מהרמת קומץ דכתיב הכא והתם והרים היינו שלא יפחות באומד מלא הקומץ כהרמת קומץ דהתם ואם רצה להוסיף יוסיף אבל לא כקמצו ממש דלא אפשר כדאמרן ויורד וצובר הגחלים שחתה ע"ג הרצפה רחוק מן הכבש ג' טפחים דכתיב ושמו שלא יפזר אלא יהא צבור ואף על גב דכתיב אצל המזבח הא ילפינן בדוכתיה דכבש כמזבח לכל מילי והרי הוא אצל הכבש ועוד משום ששם הוא מקום שנותנים בו מראה ונוצה ודשון מזבח הפנימי ודשון המנורה.