כל שבעת ימי החג מנסכין את המים ע"ג המזבח ודבר זה הל"מ הוא ורמיזה במ"ם יו"ד מ"ם דיתירי בימי החג בשני בששי בשביעי ועם ניסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך המים לבדן דתרוייהו ניסוך הן ואם ערה זה לתוך זה ונסך שניהם מכלי אחד יצא דשם ניסוך חד הוא וכיון דיין מזוג פסול דבעיא מידי דמשכר מים חשיבי בגווייהו ויצא מידי ניסוך מים ונראה דאף ידי ניסוך יין יצא אע"ג דיין מזוג פסול דהא דפסול היינו רביעית ההין מזוג דליכא רביעית יין כדכתיב ונסכו יין רביעית ההין אתה מנסך ולא את המזוג אבל הכא דאיכא רביעית יין יצא ידי ניסוך יין ומים כדא' ואם הקדים ניסוך מים לזבח ואפילו נסכן בלילה יצא דדוקא נסכים הבאים עם הזבח הוא דאתרבו מדכתיב ולנסכיכם ולשלמיכם אבל נסכים הבאים בפני עצמן דלא קדשי בשחיטת זבח נקרבין בלילה. ובקרן דרומית מערבית היה מנסך למעלה מחצי המזבח כניסוך היין. ומים מגולין פסולין דכתיב הקריבהו נא לפחתך וגו'.