א
בפרק זה נתברר מה מותר ומה אסור להניח לבהמה לשאת בשבת, כדי לא להיכשל באיסור הוצאה ובאיסור טלטול, לא על ידי הבהמה עצמה, ולא על ידי בעליה.
ב
כמה כללים נקבעו בפרק זה; כל חלק מרתמתה של הבהמה הנועד לשמירתה הראויה — מותר לה לשאתו בשבת. אולם גם דברים שיש בהם משום שמירה פחותה מן הראוי לה וגם משום שמירה מעולה יותר מכן — הרי הם כמשא, לפי שאינם צריכים לבהמה.
ג
דברים אחרים שהותר להניח בשבת על גבי הבהמה הם אלו שנעשו להנאת הבהמה (לא לצורך הבעלים). אולם גם בין אלה וגם בין האמצעים המשמשים לשמירה יש דברים שאפשר לחשוש שמא יפלו מהבהמה, ובעליה יסיחו דעתם מענין שבת ויבואו לטלטל את החפץ ברשות הרבים. ואולם דברים שאינם בעלי ערך, או שהם צמודים היטב למקומם בבהמה ואין לחוש לטלטול - מותרים.