בפרק זה נתבררו פרטיהן של ארבע מיתות בית דין ונקבע להלכה סדר חומרתן: סקילה, שריפה, הרג וחנק. רוב הדיון בפרק היה בכל העבירות שחייבים עליהן סקילה (חוץ מבן סורר ומורה, שיוחד לו פרק לעצמו), ונתבאר מקורה של כל הלכה בתורה, ומה הם פרטי הדנים שיש לחייב לפיהם מיתה. This chapter clarified the details of the four types of capital punishment and established their order, which is, in descending order of severity: Stoning, burning, decapitation, and strangulation. The halakhot of the prohibitions punishable by stoning are discussed, with the exception of the halakhot of a stubborn and rebellious son, which are discussed in the eighth chapter. The source in the Torah for each punishment, as well as the conditions for its application, are clarified with regard to each prohibition.
תוך כדי העיון בעבירות הללו, שהן מן העבירות החמורות ביותר על חוקי התורה, התרחב הדיון לשני נושאים אחרים, שאמנם אינם קשורים לפרק מבחינת נושאו החיצוני, אבל הם קשורים עם משמעותו העיקרית. הדיון בעבירות החמורות ובדיני המיתות השונות הביא לצורך לבנות מערכת מסוימת לבחינת חשיבותן של מצוות שונות, אלו מהן חמורות וחשובות יותר. הצורך בבירור זה לא היה עיוני בלבד; בכל עת קיימת השאלה המעשית: מה על אדם לעשות כאשר הוא נאנס לעבור עבירה חמורה, אם על ידי אדם המכריח אותו לעבירה, אם על ידי מחלה המחייבת לעבור על דברי תורה. הדיון היסודי בשאלה על אלו עבירות חייב אדם ליהרג (או למות) ולא לעבור הריהו בפרק זה, אף כי הוא מוזכר גם במקומות אחרים בתלמוד. סיכום הדברים הוא כי על כל המצוות שבתורה רשאי אדם לעבור מפני האונס, חוץ משלוש עבירות מיוחדות בחומרתן: עבודה זרה, שהיא שלילת עיקרה של אמונת היהדות, שפיכות דמים וגילוי עריות. אכן, היתר זה קיים רק כאשר האונס בא מחמת חולי או מחמת צורך להכנע לשרירות לבו (או צרכיו) של אדם אחר. אולם כאשר קיימת גזירת שמד, כאשר מעונינים השלטונות להעביר את עם ישראל על דתו — חייב כל אדם מישראל למסור את נפשו למות ולא לעבור אף על מצוה קלה, גם אם היא כזו שאין עליה עונש מיתת בית דין או מלקות. דיון אחר, שיש בו גם הארה כוללת לדיני ישראל, הוא הדיון בהלכות בני נח. מסכת סנהדרין, העוסקת במבנה השלם של המדינה שעל פי חוקי התורה אינה יכולה להתעלם מקיומם של נכרים החיים במדינה, או הכפופים לחוקיה בדרך אחרת. יתר על כן; ליהדות יש גישה ותפיסה עקרונית לגבי חובותיו הדתיות והמוסריות של האדם באשר הוא אדם (והוא הקרוי פורמלית ״בן נח״, כלומר: כל אדם). The halakhot of the descendants of Noah, i.e., gentiles, are also discussed, because although they are unrelated to the specific topic of the chapter they are connected to its purpose. Tractate Sanhedrin, which deals with the framework of a full-fledged state built on halakha, could not have ignored the existence of gentiles living in the midst of such a state or those who are subservient to the state's laws in one way or another. Furthermore, Judaism has a fundamental approach to the religious and moral obligations of all people, Jewish or not.
בהשואה למצוות הרבות והחמורות שנצטוו עליהן בני ישראל כ״ממלכת כהנים וגוי קדוש״, יש לברר אלו הן מצוות כלל אנושיות החלות בצורה זו או אחרת על כל אדם. סיכומן של ההלכות בנושא זה הוא כי יש מצוות יסודיות שכל בני האדם חייבים בהן, וקיימות מערכות מיוחדות של חקיקה, דיון ושיפוט שהם כלל אנושיים. בדרך כלל מדובר על שבע מצוות שבני נח מוזהרים עליהן, והן: עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות (כל אלה לפי מערכת דינים מיוחדת לבני נח), איסור קללת ה׳, איסור גזילה, ואכילת אבר מן החי, וכן המצוה להעמיד בתי דינים כדי להנהיג סדר חיים מתוקן במדינה. מצוות אלה, על פרטיהן ועל המצוות הנוספות עליהן (שבמקור אחר הן נחשבות לשלשים מצוות) מפורשות בעיקרן בפרק זה והן תורת הדת האנושית הכללית על פי היהדות. Among the many mitzvot that apply to the Jewish people as “a kingdom of priests and a holy nation” (Exodus 19:6), there are several basic ones that apply to all of humanity. These are mainly the seven Noahide mitzvot, namely, the mitzva to establish courts of justice, and the prohibitions against cursing the name of God, worshipping idols, engaging in forbidden sexual relations, shedding blood, robbing, and consuming a limb from a living animal. The details of these mitzvot, as well as additional mitzvot that apply to gentiles as well, reaching a total of thirty according to some opinions, are enumerated in this chapter. The principles of the unique justice system that applies to these mitzvot are also specified.