פרק זה, מבחינת תוכנו וענייניו, אינו שייך למכלול הנושאים של המסכת, ולמעשה אף לא לסדר קודשים. שכן כמעט כל הפרק כולו עוסק בהלכות טומאה וטהרה בלבד, ומבחינה זו ראוי היה לו להיות באחת ממסכתות סדר טהרות. עם זאת, נכלל הוא במסכת חולין, בשל הקשר המעשי שבין הנושאים הנידונים בפרק זה לבין הנושאים שמקום בירורם הוא במסכת חולין, שכן גם מעשה השחיטה, ועוד יותר מזה – הפשטת העור, או חיתוך חלקים מסוימים מגוף הבהמה, נושאים עימם בעיות שבתחום הטומאה והטהרה. לפי שמצד דיני הטומאה יש צורך להגדיר מה הם החלקים של הבהמה והדברים הנספחים והטפלים לה שעליהם חלה טומאה, ועל אלו דברים אין הטומאה חלה כלל, או רק במידה מסויימת.
מכאן עולות בעיות יסודיות ביחס לחלקים שונים בעור הבהמה: האם הכל נחשב כעור בלבד, וכיון שאין בו בשר, שוב אין בו טומאת בשר. או שמא יש חלקים בעור שבגלל רכותם הינם יכולים להיחשב כבשר. מתוך כך עולות גם שאלות לגבי חלקים מן העור או מן העצמות, שצמודות להם פיסות בשר: באיזו מידה הם נחשבים כמחוברים לעניין טומאה, ובאיזו מידה אין להם קשר כלל, או קשר רופף בלבד, לבשר - וכן לטומאה שיש בו או שיכולה לחול עליו.
בעיות אחרות יש לגבי טומאה וטהרה במח העצם. שאמנם לעתים הוא נאכל, אבל מתחילתו הוא מכוסה כולו בעצם. מכאן גם מסתעפות שאלות אחרות לגבי טומאות שיש עליהן כיסוי מצד הטבע בדברים חיים, כגון ביצים. האם הביצים מיטמאות ומטמאות גם כשהן שלמות (ומכוסות בקליפה) או רק כשיש בהן נקב המגלה את הבשר שבפנים.
שאלות אלה, וכמה וכמה בעיות הקרובות להן שהן כאמור, בעיקרן בעיות של טומאה וטהרה, הן הבעיות הנידונות בפרק זה.