אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם. (במדבר לא, כב-כג)
פרק זה תחילתו עניינים שונים בדין יין נסך, שחלקם כבר נידון בפרקים קודמים, ועיקרם שניים: האחד — שאלות מעשיות רבות הנוגעות לחשש ממגע הגוי ביין של ישראל, מתי חוששים אנו שגוי הנמצא סמוך ליין ינסך ממנו, ועד כמה צריכה להיות שמירה מתמדת על הנכרי שלא ינסך.
הענין השני הוא איסור ההנאה מיין נסך, שאף ששנינו כבר שיין נסך אסור בהנאה, עדיין יש להגדיר מה בדיוק נאסר בכך, האם רק הנאה מדמיו של היין, או אף דברים אחרים שיש בהם הנאה עקיפה ממנו.
העברת יין מרשות הגוי לישראל ולהיפך, בין במסחר ביין עצמו, ובין בשימוש בו כאמצעי תשלום, מעלה שאלות שונות, שכן אם ביין נסך של גוי מדובר — הרי אסור הוא בהנאה, וכשיגיע לידי הישראל לא יוכל ליהנות ממנו. ואף יינו של ישראל הנמכר לגוי, אם יגע בו הגוי קודם שיצא מרשות הישראל ייאסר בהנאה. ויש צורך, איפוא, להגדיר באיזה שלב בדיוק עובר היין מרשות לרשות, ומה הם הפתרונות המעשיים במצבים אלו.
הדיון באיסור ההנאה של יין נסך מצריך גם דיון במקרים שנתערב היין בדברים אחרים, בכמה וכיצד הוא אוסרם. ומתוך כך דנים בשאר איסורים שבתורה, כיצד ובכמה הם אוסרים.
וכדרך שדנים לגבי תערובת יין נסך, כך דנים לענין כלים שנשתמשו בהם ביין נסך ונבלע בהם, האם יש להם תיקון והכשרה, ומה היא דרך הכשרתם.
אגב כך דנים בנושא כללי יותר — מה תיקון יש לעשות בכלים שלוקחים מן הגוים, הן לגבי הדרכים להוציא מהם איסור שנבלע בתוכם, והן משום המצוה המיוחדת (הרמוזה בתורה) שיש לטובלם כדי להכשירם לשימוש ישראל.