סוכה
פ"א
נא ד
12 בשם – תלוי עי"א (ועי' עירו' פ"א יח ג 17).
63–64 ולא ידעינן… מן העגלות – נשמט ע"י שויון־סופות.
נב א
1 ארון תשעה
9 אף על פי שאין שם ארבע אמות וארבע דפנות
נב ב
[60–61 על הארון את הכפורת – בכ"י היה כתוב "את", ונ"ב עי"ע: על, ונמ' והוגה כן בפנים. הכפורת – נ"ב עי"ע: נ"ל הפרוכת, ונגרד עי"א. – מו"ר]
[61 קרוי – בכ"י היה כתוב: הראוי, ונ"ב עי"ע: קראוי, והוגה בפנים עי"א. – מו"ר]
62 ארבע
נב ג
2 רבי יוסי בשם – תלוי עי"א.
4 מסככין בה – "בה" תלוי עי"א.
פ"ב
נב ד
33 רבי יודא אומר
נג א
2 מכיון – על גרד.
3 תמן תנינן – נו' עי"א במקום חלק שבשורה.
6 ומותר – בכ"י: ואסור, ונמ' ותלוי עי"א "ומותר".
13 לעייניטב – בכ"י בב' תיבות: לעייני טב, וחובר עי"א.
30 והולך לו בהדין
58 בית שמאי לבית הלל – בכ"י: בית הלל לבית שמי, ותוקן עי"א כבד"ו.
61 ולא בית שמאי – "ולא" תלוי עי"א [בכ"י היה כתוב "לבית", ונגרדה ל עי"א, והנכון כבכ"י. – מו"ר]
נג ב
15 ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות וכו'. – פיסקא שנוספה.
19 מטריחין – בפנים: מחזירין, ונ"ב עי"ע: מטריחין.
פ"ג
נג ד
59 ועוד אמרו
פ"ד
נד ג
5 אני והוא הושיע' נא
11 איכן – על גרד. של לבנה – נ"ב עי"א.
13–14 היא וכל פרקמטיא שלה… כתיב כמעשה [ובפנים: היא והסל והמגריפה, ונמ' עי"א], וכ"ה בקונ' אח' (שרידי 313).
פ"ה
נה א
46 הילך מצה
נה ב
17–18 באורייתא בפסוקא
26–27 להקריב נדרים ונדבות ומשם היו הולכין – נשמט (?) ע"י שויון־סופות.
נה ד
26 [הילך מצה – נשלם עי"א בסוף שורה. – מו"ר]