נזיר
פ"א
נא א
39 אלא מיכן שכינויי נדרים – "מיכן" תלוי עי"ע.
50 אמר לו שמור ושמעת אהא – בכ"י: אי¨הֵי (אלא שהיו"ד גדולה כרי"ש, ובזה יובנו מקורם של כמה חילופים בין רי"ש ויו"ד), ונ"ב עי"ע: אהׄׄא.
נא ב
13–15 ואית תניי תני כל עוף… מן דמר כל עוף… ומן דמר… קרוי ציפורין – נשמט ע"י שויון־סופות.
21 אפילו לא הזכיר ווין – "אפילו" תלוי עי"א.
26–27 תופשין אותו… לא אוכל לך – נשמט ע"י שויון־סופות.
28 מימר קנתה דכולבה – כ"י: מימר קולבה (ונמ' עי"א) קנתה דכולבה.
31 שבועה שלא אוכל ואכל – "ואכל" תלוי עי"ע.
39–41 רבי הילא בשם רבי אסי… אלא אחת לי"ב חדש – נשמט ע"י שויון־סופות.
43–44 אחת לשלשי' יום… כל עמא מודיי שמגלח – נ"ב עי"ע ("אׄחתׄ" – גם בפנים, ונמ' גם עי"א), ונשמט ע"י שויון־סופות.
נא ג
3 כנגד כ"ט פעמים – בכ"י: כ"ד (ונמ' עי"א, ונ"ב: כנגד כ"ט) פעמים.
7 כמה הוא גידול שיער פרע – בפנים: כמה הוא גידול פרע, ונ"ב עי"ע: שיעׄׄר (= גידול שיער, במקום "גידול פרע").
15–16 דהוה יכיל מימר… הריני נזיר יום אחד
25–26 הרי אני נזיר עולם… עד מקום פלוני וכו'. ובפנים: הרי זה נזיר, ונמ' עי"א.
30 ולא היה המקו' – בכ"י: המקום המׄקׄוׄםׄ.
31 על ידם – בכ"י: על ידם חטא (ונמ' עי"א).
31–44 והיו נודרים בנזיר… כשוחט חולין בעזרה (= נדרים פ"א לו ע"ד 42–55), ובפנים: גׄרׄשׄ דהל' קדמ֞ייתא דריש֞א דנדר֞ים עד֞ מטי סופ֞א דה֞יל', ונמ' עי"א.
פ"ב
נא ד
[22–23 דר' יוחנן נזיר על דעתיה – נ"ב עי"א. – מו"ר], ונשמט ע"י שויון־סופות.
23–24 דר' יוחנן נזיר על דעתיה – נשמט ע"י שויון־סופות.
37 אימר לו לא נזיר אתה – "לא" תלוי עו"ע.
47 כל הלשונות משמשין לשון ערכין חוץ מלשון דמים – נשמט ע"י שויון־תחלות.
52 אינו נדור ואינו ניזור – בכ"י: אינו (תלוי עי"ע) נדור ואינו נזור.
54 מאחר שאין גוים נוזרין – "מאחר" תלוי עי"ע.
נב א
52 איני יודע אם נזרתי – "איני יודע" תלוי עי"א.
62 (בדף זה 65 שורות!) תמן הוא אמר – "אמר" תלוי עי"א.
נב ב
11–12 תחילת היום מהו שיעלה לו ככולו – נשמט ע"י שויון־סופות.
13 הדא אמרה שתחילת היום – בכ"י: שבסוף, ונמ' עי"א ותלוי "שתחילת".
[30 לא תעלה לו ימי גמרו – נ"ב עי"ע: נ"ל נזירו, ונמ' עי"א. – מו"ר]
פ"ג
נב ג
14 מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד – בכ"י: מגלח אחד לשלשים ואחד יום (ונמ' דת"א עי"א) את הראשונה, ותלוי עי"א: יום שלשים ואחד.
29 לנזירות אבל אם אמר אילו – נשמט ע"י שויון־סופות.
39 דר' יוחנן פליג – בכ"י: אלעזר, ונמ' עי"א ותלוי "יוחנן".
49 מה שנה בין נזיר – בכ"י: מה בשעה, ונמ' "בשעה" עי"א, ותלוי: שנה בין נזיר. לנזיר שפירש בשעה שנזר סתם – נשמט ע"י שויון־סופות.
50–51 ובשעה שפירש… עולה לו מן המניין – כנ"ל.
53 המטמא ביום מלאת – כנ"ל.
56 אם מטמא בתוך מלאת – בכ"י: ביום (ונמ' עי"א), ונ"ב עי"ע: בתוך.
59 רבי שמעון בן לקיש אמר – "אמר" תלוי עי"א.
64 ולא על התגלחת – בכ"י נכפל כאן "מחלפה שיטתיה דר' יוחנן… ולא על התגלחת" (שו' 60–64, אלא שחסר "ועל הטומאה"), ונמ' עי"א.
נב ד
11 יצא זה שאינו מוסיף חילול על חילולו – נשמט ע"י שויון־סופות.
17 יצא ונכנס טמא טומאת ערב – כנ"ל.
26–27 ואם בשנולד בנו… לנזירות בנו שני ימים. – כנ"ל.
35 סותר שלשי' – "שלשים" תלוי עי"א.
36 הלכה ו' מי שנזר כו' – בכ"י: מי שהיו כיתי עדים מעידות אותו כול', ונמ' עי"א, ונו' בריוח שבין "הל' ו' " לפיסקא: מי שנזר כו'.
39 הלכה ז' מי שהיו שתי כתי עדי' כו' – פיסקא שנוספה.
44 לא בטלה עדו' ור' יוחנן אמ' הכחש עדות בתוך עדות – נשמט ע"י שויון־סופות.
57 פתר לה רב עד בעד' – בכ"י: מן בעד, ונמ' "מן" עי"א ותלוי "עד".
פ"ד
נג א
44 הותר השני (פ"א) – תלוי עי"א, ונשמט בדרך הפלוגרפיה.
50 דיבורי נזיר – "נזיר" נ"ב עי"א.
59 הותר הוא (פ"ב) – נ"ב עי"א, ונשמט בדרך הפלוגרפיה.
נג ב
34 הפרה לא נראו להטען לחם – נשמט ע"י שויון־סופות.
[36 מתה אין אשמה קרב – לי' בפנים, ונ"ב עי"ע: נ"ל מתה אין אשמה קרב. – מו"ר]
50 עד תמן שמעית קל – בכ"י: שְׁמֵיעִת קָו֝ל (קו קצר על ו – סימן למחיקה).
51 א"ל יפלו לנדבה – "יפלו" תלוי עי"א.
נג ג
16–17 הלכה ו' האיש מדיר כו'.
32 קשיתה לשחיטת העוף – "לשחיטת" תלוי עי"א.
36 שטוח וישטחו להם – נשמט ע"י שויון־סופות.
39–40 אשכחיה אמר לא דו מודו לדו ולא דו מודו לדו – נכתב עי"א בחציה החלק של השורה בסוף הפרק.
פ"ה
נג ד
22 כשהוא אומר מוצא שפתיך תשמור ועשית הרי המוציא בשפתיו – נשמט ע"י שויון־סופות.
23 זה הגומ' בלב – "זה" תלוי עי"א. מאן דמר שמואל לקרבן – "דמר" תלוי עי"א.
28 אבל באומ' אילו – "אילו" תלוי עי"א.
35 הפריש שקלו וכו' ונמצא שאינו חייב – בכ"י: שאינו קדש (ונמ' עי"א) חייב.
50 אמ' ר' יוחנן בא לומר חולין ואמר עולה קדשה – נשמט ע"י שויון־סופות ונ"ב עי"ע.
59 לאו אמור
נד א
11 רבי יוסי אמר אין צריך להדיר הנייה – נשמט ע"י שויון־סופות.
21–22 משום ראש לשחורים – "משום" תלוי עי"א.
23 שור שעמד על האבוס – "שעמד" תלוי עי"א.
23–24 רבוץ ונמצא עומד – "רבוץ ונמצא" נ"ב עי"א.
47 היה יודע בו שהוא תשיעי וקריין (ושם: וקרייו) עשירי – נשמט ע"י שויון־סופות.
נד ב
19 כרבנן – נו' עי"א בריוח שבסוף שו' (וגם בראש השורה שלאחריה יש ריוח כדי תיבה).
[20 עמהן כזית דגן – נ"ב עי"א. – מו"ר]
26 שמעון הוא נזיר הוא – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ו
נד ג
48 דבר שאינו מעשה אינו מלמד – "מעשה" תלוי עי"א.
52 בבתי דינין הכתוב מדבר – ב של "בבתי" תלויה עי"ע.
נד ד
5 כדרך שאתה תולש מקרקע ואוכל – "מקרקע" תלוי עי"א.
13 לית כתיב אלא מחרצנים ועד זג – "אלא" תלוי עי"א.
29–30 רבי יוחנן אומר חייב שתים ורבי שמעון בן לקיש אמר – נשמט ע"י שויון.
נה א
15 אבל אם התרו בו משום משרה – נשמט ע"י שויון־סופות.
16 לא ישתה – בכ"י נו' (נשתרבב מלעיל 11–12): מה אכילה כזית אף שתייה כזית, ונמ' גם (?) עי"א.
נה ב
1 הא אם השלים – "הא" תלוי עי"א.
3 דהויתון קיימין בנזיר – "בנזיר" תלוי עי"א.
12 וגלח מהן (ושם: מהם) פעם אחת
20 בבריא – נו' עי"א בריוח (כדי ב' תיבות) שבשורה.
22–23 ר' שמעון בן לקיש אומר… אין מתרין בו על היין – נשמט ע"י שויון־סופות.
23 הלכה ה' – בכ"י רק "הל' " בלא סמון מספר, וכן עד סוף הפרק.
27–28 יש בה עשרה זתים
47 רבי יוסי בי רבי יהודה – "ר' " תלוי עי"ע, ושם: ביר'.
49–50 בשמיני אבל אם גילח… ביום הבאת קרבנותיו – נשמט ע"י שויון־סופות.
54 את ימי נזרו והביא – "והביא" תלוי עי"א.
נה ג
1–2 רבי אלעזר אמר… לאשמות – נשמט ע"י שויון־סופות.
17 מותר אוף רבי אושעיא (!) – נשמט מן "יאשיה" עד "יאשיה", שבעל הגליון שבשו ל"אושעיא".
22 מה תלמוד לומר ומזון – נשמט מן "ומזון" עד "ומזון" (וגו' – תוספתו היא?).
29 אבל אם צימיקו (ושם: צימקו) – נשמט ע"י שויון־סופות.
[29 יש טבל ביותר ממאתים – בכ"י: שבל (ונגררה ש לט' עי"א); ונ"ב: טבל, ונגרד עי"א. – מו"ר]
47–48 מן מה דאמר רב הונא… להעלות את התרומה – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ז
נה ד
45 מיטמא הו' למת מצוה – "מיטמא" נשמט בדרך הפלוגרפיה, ותלוי עי"א.
48 ושאינו מוזהר על קללת השם אינו מוזהר על מת מצוה – נשמט ע"י שויון־סופות.
נו א
6–7 אכריז רבי ינאי ואמ'… דרבי יודן נשייא – כנ"ל.
28 לנישאות כפים – בכ"י: לנשיאות.
28–29 גבילה אחוי דרבי בא… לנשיאות כפים – נשמט ע"י שויון־סופות.
[60 אמר רבי עקיבה – "עקיבה" בצד השורה עי"א. – מו"ר]
נו ב
[28 לא הוה צריך מישאל תינייתא – בכ"י: בתרייתׄׄא (ונמ' עי"א), ונ"ב עי"ע: תינייתׄׄא. – מו"ר]
43 מה נבילה – תלוי עי"א.
46, 47 אין לה רקב, אין לו רקב – בכ"י: יש, יש (ונמ' עי"א ותלוי: אין, אין).
58 וחכמים אומרים
59–60 והדא דרבנן הכין – בכ"י: דר' מאיר, ונמ' עי"א ותלוי "דרבנן".
נו ג
14–15 אין לו רקב… מן הארכוב' ולמעלן – נשמט ע"י שויון־סופות.
34 אם ללקות – בכ"י: אם לקיים, ונמ' ותלוי עי"א: ללקות.
42 תחת כרעי המטה – נ"ב עי"ע: נ"א מעי.
47 אמר רבי יוחנן… הנזיר מגלח – נו' עי"א במקום חלק (כדי ז' תיבות) שבשורה.
47–48 טומאה טמונה בקרקעו – "טמונה" נ"ב עי"א.
נו ד
6–7 מאחר שאילו אדם באדם… אלא על הראשון בלבד – נשמט ע"י שויון־סופות ונ"ב עי"ע.
12 פליג על רבי אלעזר – נ"ב עי"א: אילא. כלי שחציו מן האדמה – על "האדמה" תלוי עי"א: החלמה. חייבין עליו – נ"ב עי"א: נ"ל אין.
19 חייבין על ביאת מקדש – בכ"י: אׄיןׄ (ונמ' גם עי"א) חייבין (ונ"ב עליה) על.
[23 אין חייב עליהן – נ"ב עי"א: על ביאת מקדש. – מו"ר]
23, 30 וחצי לוג עצמות – על "לוג" תלוי עי"א: קב.
26 ופליג על ר' ירמיה – נ"ב: עליה.
26–27 שהנזיר מגלח עליה… וכל טומאה מן המת – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ח
נז א
28 שלשי' וזה נזיר – כנ"ל.
[41 ניטמא טומאת התהום – בכ"י: התחׄׄום, ונ"ב עי"ע: התהׄׄום. – מו"ר]
48 ושומרי צירים היו בירושלי' – "בירושלי' " נ"ב עי"א.
49 הלכה ב' – בכ"י רק "הל' " ונוס' המנין עי"א, וכן עד סוף הפרק.
52–53 אוכל בקדשי' אחר ס' יום – בכ"י: ע֞ד, ונ"ב עי"ע: אחׄׄר.
נז ב
22 שניהם ישחטו בצפון – "שניהם" תלוי עי"א.
28 או בנזיר שנצטרע פליגין – נשמט ע"י שויון־סופות.
30 ר' ירמיה – נ"ב עי"א.
40 לאחר מ"ד יום – בכ"י: י"ד. והוגה עי"א: מ"ד.
פ"ט
מ"ג בא בכ"י אחר מ"ד, והמגיה הגיה ד' במקום ג' וג' במקום ד' [וכתב בגליון "זאת המשנה הפוכה". – מו"ר]
נז ג
23 כדרבי אבהו – נו' עי"א במקום חלק (כדי ג' תיבות) שבשורה.
24 כרבי אחא. דאמר – "דאמר" תלוי עי"א.
25 שעשה שתי רשעיות
31 הוא לא את הוא – נו' עי"א במקום הפנוי (כדי חמש תיבות) שבשורה, ובפנים: לאחת (= לא את?), ונמ' עי"א. שגזרתה עליו – ש תלויה עי"א.
34–35 מהו בשכפפו רבו או בשלא כפפו רבו.
36 בשכפפו רבו אנן קיימין – "רבו" תלוי עי"א.
46–47 אוף רבי מאיר – בכ"י נו': מודה או' לא ישתה ר' יוסי או' ישתה, ונמ' עי"א, שנכפל בטעות מלעיל.
47–48 אוף ר' יוסי מודה… ושלא בפני אל תשתה – נשמט ע"י שויון־סופות.
49 הלכה ב' – בכ"י רק הל', והמנין נוסף עי"א, וכן בכל הפרק.
נז ד
7 הואיל והורעתה כחו – "הואיל" תלוי עי"א.
[10–11 בגליון נכתב עי"ע: לא מצאתי כתוב יותר, ונמ' עי"א. – מו"ר]
24 אין לך עושה קבר התהום – "אין" תלוי עי"א.
29 כל הנזרקין ספיקן טהור – בכ"י: טמא, ונמ' עי"א ותלוי "טהור".
32 ותימר כאן וכאן – ו של "ותימר" נו' עי"א. מהו טמא – לפני ט נגרדה אות (היה כתוב "יטמא"?)
34 וידיו על לבו – בכ"י: עליו, ונגרדו יו עי"א ותלוי "לבו" עי"א. אבל אם מצאו קמצוץ – ץ על גרד עי"ע (על גרד של ת?)
40 תפוסת קבר – בכ"י: תפוסתו (נקודת מחיקה על הוי"ו, ונגרדה עי"א).
51 בעשוי כמין היא – בכ"י: גם, ונמ' עי"א, ונכתב בצדו: היׄׄא.
55 תמן תנינן – בין השיטין נו' עי"א: פ' המוכר הבית.
56 והכא הוא אמר הכין – "אמר הכין" נ"ב עי"א.
נח א
29–30 שיתן דמי היד – בכ"י: העבד, ונמ' עי"א ונ"ב: היד. [ע' 150a–149b פנויים. – מו"ר]