כתובות
פ"א
כד ד
39 וישתהא שני ימים – נשמט ע"י שויון־סופות.
44–45 ספק אנוסה ספק פתוחה… שתי ספיקות – כנ"ל.
47 ובמקום שאין בתי דינין יושבין בכל יום – "בכל יום" נ"ב עי"א.
51 דבר קפרא אמ' – "דבר קפרא" נ"ב עי"א. שוין – בכ"י: שונין, ונ"ב עי"ע: נ"ל שוין.
53 חברייא אומרין (!)
כה א
15–16 וכולהון מן ההיא… משו' ספק סוטה – נשמט ע"י שויון־סופות.
35 אחד משל כלה – בכ"י: אחד משלה, ונגרדה ה עי"א, ו"כלה" תלויה.
42–43 אמר רבי יוסה… כר' יודה – נשמט ע"י שויון־סופות.
45 וכו' ע"ד – בכ"י רק: וגו'.
47 וכי מנהג יהודה בגליל – בכ"י: וכן (ונגרדה ן עי"א לי') מנהג יהודה ביהודה (ונמ' עי"א, ותלוי "בגליל").
51–52 אם משום שאין אדם… על אשתו – נשמט ע"י שויון־סופות.
52 אינו מעמיד – בכ"י: מעמׄׄיד איׄׄנו, ונגרדה "אינו" עי"א ונתלתה לפני "מעמיד".
כה ב
2–3 שלשים של עבד… במנה צורי – נשמט ע"י שויון־סופות.
11 ואילין אמרין אכן – כנ"ל.
29 וכתובת' מאתי' הרי בתולה מן הנישואין יש לה קנס – כנ"ל.
37 לאל גומר עלי (לאלהי – כך גם בכ"י!).
44 מיתבין – בכ"י: קניין מותר (בסוף שורה, ונמ' עי"א) בין (ונו' "מית" בראש שורה
עי"א). קניין – שבוש של "קיימין" שלפניה, ו"מותר" – של "מיתבין".
57 פתר ליה בערייה – "בערייה" תלוי עי"א (ושם: בהערייה!).
63–64 נשא אשה… מכתובת מנה – נשמט ע"י שויון־סופות.
כה ג
2 יצא שפחה או מי שאין לו הוייה בה – כנ"ל.
3 קנס יש לה – תלוי עי"א.
כה ד
10 בעידות אשה גופה – "אשה" נ"ב עי"א.
15 רבי מאיר – תלוי עי"א.
19 רבי לעזר – בכ"י: זׄעיראׄ, ותלוי עי"ע: יעזר.
40 ונפל בתוכו – נשמט ע"י שויון־סופות.
43 רבי יוסי אומר עד שיוכיח,
50 ר' ינאי אומר – "אומר" תלוי עי"א.
54–55 חזר לרשות היחיד ונגע ספיקו טמא – נ"ב עי"ע.
55 הלא אחר הרוב – בכ"י: הלך.
פ"ב
כו א
48 בתולה נשאת – "בתולה" תלויה עי"א.
50 אמור מחמת נגיחה (עי"א) הפילה (עי"ע).
55–56 משנים אוחזין בטלית למד – "למד" תלוי עי"א.
כו ב
6 שלא נבעלה – בכ"י נו': נבעלה, ונמ' עי"א.
6–7 שמא בתולה מן הנישואין – "בתולה" תלויה עי"א.
7 זאת אומרת בתולה מן הנישואין – נשמט ע"י שויון־סופות.
14–15 אבל אם אכלה שני חוקה – כנ"ל.
19 אנא מחזיר ליה לראובן – בכ"י: לשמעון, ונמ' עי"א ונ"ב: לראובן.
26 דתמן ניחא… על דעתיהון דרבנין – נשמט ע"י שויון־סופות.
45 וסופא פליג' על ר' יונה – "פליגא" תלוי עי"א.
58–59 כגון אילין דאמרין ספרוי דאסי – בכ"י: כגון אמרין דאסי, והוגה עי"א כבד"ו.
64 אלא אסר' לקיים – בכ"י: לא אמ' (ונמ' עי"א) אלא…
כו ג
2 דרבי אומ' – בכ"י: דר' מאיר (ונמ' עי"א) או'.
5 אפי' לאחר כמה שנים – "שנים" תלוי עי"א.
24–38 רבי בא בשם רבי ירמיה… ואיך כל חזקה וחזקה צריכה שני עדים. ובפנים: גׄרׄשׄ בהילכתא קדמיתא דסוטה כולה עד, ונמ' עי"א.
43–45 א"ר יוסי בר בון תרין עובדין… תמתין – נשמט ע"י שויון־סופות.
51 להזדוג לי – בכ"י: להרוג אותי, ונמ' עי"א ותלוי: להזדווג לי.
52 איזדקוקי – בכ"י: אין דיקדוקי (!), ונמ' עי"א ותלוי: איזדקוקי.
54 שמירון – בכ"י: סמירון [= σήμερον = היום הזה], ונמ' ע"א ותלוי: ויומא דין.
55 שהביאה מתלא – בכ"י: ראייה, ונמ' עי"א ותלוי: מתלא.
64 לתניינא ומיתת – נשמט ע"י שויון־סופות.
כו ד
5–6 בארץ ישראל נשיאות כפים – "כפים" תלוי עי"א.
7 רבי שמעון בן אלעזר אומר – "אומר" תלוי עי"א.
21 אפי' תימר בן – "תימא" (כך שם) תלוי עי"א.
46 דברים שהן רגילין בהן תני ובלבד – נשמט ע"י שויון־סופות.
56–57 בעי הוזמו… בשם שמואל – כנ"ל.
כז א
1 אין נאמנין – בכ"י נו': לא אמ', ונמ' עי"א. בגודלן – נ"ב עי"ע.
פ"ג
57–58 הרי בתו יש לה הוייה אצל אחר – נשמט ע"י שויון־סופות.
כז ב
17 ואלו התרו בו – בכ"י: אפי' (ונמ' ותלוי עי"א: ואלו) התרו בו.
18 שיש להן קנס – בכ"י: שאין, ותלוי עי"ע: יש.
25 לוקה ומביא קרבן – "לוקה" תלוי עי"א.
32 רבי שמעון בן לקיש… אצל מכות – נשמט ע"י שויון־סופות.
35 אין ממון אצל מכות – בכ"י: מיתה, ונמ' עי"א ותלוי: מכות.
36 יש לה קנס – "קנס" תלוי עי"א.
39 וילקה וישלם כדי רשעתו
45–46 על דעתיה דרבי יוחנן… מזיד בהתראה – נשמט ע"י שויון־תחלות.
57 לא שישלם ממון – ש ראשונה תלויה עי"א.
62 שכן מחוייבי מיתות – כ"י: כריתות, ונמ' ותלוי עי"א: מיתות.
כז ג
18 מה אמרין בה – הסופר כתב תחילה: אמרינן, ותיקן: אמרין.
22 קומי רבי יוסי – "רבי יוסי" תלוי עי"א.
43–44 ומה תלמוד לומר אם יהיה אסון
60 עד שלא נישאת ונישאת – "עד שלא" נ"ב עי"א.
כז ד
18 מה תהיה שנ' להלן – "שנ' " תלוי עי"א.
27–29 כולהון בסקילה… כולהון בכדרכה, ויש כאן חסרון גדול יותר (עי' מ"ש מו"ר בתביץ ש"ג עמ' 23).
60 דאין הקטנה נסקלת – ד תלויה עי"ע (?).
63 הקטנה לקנס וקרא תחת אשר עינה לרבות את – נשמט ע"י שויון־סופות.
כח א
8 ואמר אמן חייב – "חייב" תלוי עי"א.
14 ואין קנסות אלא בב"ד – "קנסות" תלוי עי"א.
פ"ד
כח ב
6 שמעשה ידיה שלה – "ידיה" תלוי עי"א.
15–16 מת אביה אשכחת אמר… ונתן לאבי הנערה – נשמט ע"י שויון־סופות.
45 המארס את בתו כו' – בכ"י: ר' שמעון או' אם לא הספיקה כול'. ונמ' עי"א ונ"ב כבד"ו.
53 הגיורת שנתגיירה וכו' – בכ"י: המארס את בתו כול', ונמ' עי"א ותלוי ביה"ש כבד"ו. ובמקום הפנוי נו' "כתיב".
כח ג
8–9 וזוממיהן וזוממי זוממיהן… והביא האב עדים – נשמט ע"י שויון־סופות.
16 שהוא שלום – "שהוא" תלוי עי"ע.
17 מהו ייאמרו הדברים ככתבן – נשמט ע"י שויון־סופות.
18 ופרשו השלמה – בכ"י: השלׄמׄה (=השמלה).
37 בית דין של כהן גדול – בכ"י: בית דין שלכ"ג.
כח ד
15 מפקח על ניכסי – בכ"י: על עיסקי (ונמ' גם עי"א) ניכסי.
15–16 אשתו ואוכל… על ניכסי – נשמט ע"י שויון־סופות.
19–20 רבי יוסי אומר בין אב ובין אחר גובה – כנ"ל.
20 ותייאן – כ"ה גם בכ"י, וצ"ל: ואתיין.
22–23 על דעתיה דרבי חגי… אינו גובה – נשמט ע"י שויון־תחלות וסופות.
27 נכנסה לטריקלין – "נכנסה" נ"ב עי"א. להדא – תלוי עי"א.
31–36 האב אינו חייב… נמנו באושא – כל הקטע הזה אות באות נמצא במשנה שלפני הפרק, והעיר שם מו"ר: [קטע מן הגמרא נכנס באמצע המשנה (ע"י גליון?), וכל המשנה נעתקה כמו' שהיא לכאן מספר המשנה.]
33 חייב לזון את הבנות – בכ"י: מצוה (וכ"ה גם לעיל), ונ"ב עי"א: ס"א חייב.
34 ואית תניי תני הבנות עיקר – נשמט ע"י שויון־סופות, וההשמטה חלה בכה"י שלפניו, שהרי גם לעיל ליתא.
49, 50 בני בנים שכאן – בכ"י: שכָּן.
52–53 מעשה באחד… ונתן לו בשתו משלם – נשמט (?) ע"י שויון־סופות.
[64 אימותיכן – הסופר כתב תחילה: אימותיהן, ותיקן ה לכ'. – מו"ר] והוציאו כתובת אימותיהן – נשמט ע"י שויון־סופות.
כט א
11 אין אדם רשאי – בכ"י: אין (האל"ף רחבה מן הרגיל!), ובגליון אין שום תיקון.
17 שמואל אמר איך הבנות ניזונות מן המטלטלין – נשמט ע"י שויון־סופות.
21 נפרעין מהן למזון – "נפרעין" עי"ע על גרד, ובין שתי התבות ריוח של כשלש אותיות. מ של "למזון" תלויה עי"ע. דברי רבי שמעון – בכ"י: דברי ר' ר' שמעון, ונכון.
24 הבנים מוציאין מן הבנות ואין הבנות מוציאין – "הבנים" תלוי עי"ע ו"הבנות" (פ"ב) נ"ב עי"א.
26–27 פליגין אפי' תימר… כתובת אמן – נשמט ע"י שויון־סופות.
28–29 היורד לנכסי שבויין… הרי זה זריז ונשכר – כנ"ל.
51 אביד – תלוי עי"א.
57 ועל בן בין הבנות – בכ"י: ועל בת (ונמ' עי"א) בן בין הבנות.
כט ב
13 להוציא מידם טעמא דקטנה
17 בגרו ולא נישאו נישאו – "נישאו" (פ"א) תלוי עי"א, ונשמט בדרך הפלוגרפיה.
22 מחלה לו על כתובתה… רבי זעירא – נשמט ע"י שויון־סופות.
27 כמאן דלית לה פורנה – "כמאן" תלוי עי"א.
30 אנשי יהודה – בכ"י: ירושלם, ונמ' עי"א ונ"ב: יהודה (מטושטש בצלום).
פ"ה
כט ג
30 בחזקת שהוא חייב לו – בכ"י: נתן, והוגה עי"ע(?): חייב (בצלום מטושטש).
48–49 ותייא כיי דמר… הנישואין הראשונים – נשמט ע"י שויון־סופות.
54 וסלקון עלה – בכ"י: וסקלון, והוגה עי"א וסלקון.
כט ד
5–6 מתנתו קיימת. רבי שמעון בן מנשיא אומר
17 פילגש אין לה כתובה – נשמט ע"י שויון־סופות.
21–23 מעשה בר' יהושע… ומלמדתו תורה – כנ"ל.
31 אמר לה – תלוי עי"א.
34–35 ואינם אוכלות – "אינם" תלוי עי"ע.
49 כפליים בחולין – ב תלויה עי"א.
43–44 עמד יבמה בדין – "בדין" תלוי עי"ע.
49 חסר יום אחד – תלוי עי"א.
60 והן אמרו
ל א
9–10 רבי יוחנן הסנדלר… משעה ראשונה – נשמט ע"י שויון־סופות.
10 מה שאירש מאבא היום – "היום" תלוי עי"א.
32–33 במה דברים אמורים… כופין אותה – נשמט ע"י שויון־סופות.
54–56 שאין ראויין להשתמש… לא מסתברא משום – כנ"ל.
ל ב
11–12 מה אם דברי'… מנא לה עונה – נשמט ע"י שויון־תחלות.
18 לעיי – נ"ב בגליון עי"א: פי' יגיעין עיף ויגע בתרגו' ירוש' לעיין ומשלהין. [ = ערוך ע' לע].
35–36 והיא נדה… שמרדה עליו – נשמט ע"י שויון־סופות.
43–44 אמר רבי יוסי בר בון… אחרונה – כנ"ל.
51 רבי יוסי אמר
52 הותירה בליות שלה – בכ"י: הותירה בליות שלו הותירה (ונמ' גת"א עי"א) בליות שלה.
56 דרב אוכלת משלו על דעתיה – נשמט ע"י שויון־סופות..
פ"ו
ל ג
41–42 חד אמ' דברי הכל… דר' שמעון בן לקיש – כנ"ל.
43 ותנינן – נו' עי"א בסוף שורה.
ל ד
1 ולפחות אותן חומש – "חומש" תלוי עי"א.
[20 לפי מה שהוא פוחת – בכ"י: מפׄׄני שהוא פוחת, ונ"ב עי"ע: לפי מה. – מו"ר]
22–23 אמר רבי אבין… כהניית כספי' – נשמט ע"י שויון־סופות.
39 עישור נכסים כרבי – "נכסים" תלוי עי"א.
42 והשנייה נוטלת עישור נכסי' מן המשתייר – בכ"י: נכסים ויוצאה, והוגה עי"א כבד"ו.
51 מדל דיתמין – נ"ב בגליון עי"א: כל הון ביתו תרגו' כוליה מדלא דבייתיה. [= ערוך
ע' מדל].
פ"ז
לא ב
12 אי בשלא קבלה עליה
49 משום שם רע
54 פלו' קצה חלתה – "חלתה" תלוי עי"א.
לא ג
13–15 רוק על גבי מיטתו… ממקו' אפל כאור הדבר תצא – נשמט ע"י שויון־סופות.
[23 להדין פלוני בעלה – בכ"י: להדין גברׄׄא בעלה, ונ"ב עי"ע: פל'. – מו"ר]
54 הבעל צריך להביא ראייה
לא ד
3 בעיי משמע מן הדא – "הדא" תלוי עי"א.
24 מתיך נחושת מעיקרו – "מתיך" תלוי עי"א.
פ"ח
לב א
22–23 ולמה לא תניתה – "ולמה" תלוי עי"א.
30–31 לזכותה ולזכותו… אשתו היא והנשואה
37–39 לא במציאתה ולא במעשה ידיה… תוכיח שהוא זכאי – נשמט ע"י שויון־סופות.
47 לבעל אלו – בכ"י: אילו.
47–49 מטלטלין. ר' יוסי בן חנינא… ושאינ' ידועים לבעל אילו – נשמט ע"י שויון־סופות.
54 ברם הכא אפילו שחת
55 לא עבד מחוברין כתלושין והכא
57 כוחה של אשה – בכ"י: שלא שם, והוגה עי"א: של אשה.
לב ב
7 כבוד בית אביה – בכ"י: כרכור, ונמ' עי"א ותלוי: כבוד.
18 מתניתא פליגא בנטיעה – "פליגא" תלוי עי"א.
33 אם יש לה כתובה – בכ"י: לה קׄבורהׄ (נמ' גם עי"א) כתובה.
44 מאחר שאלו עבר הגיזבר – בכ"י: מאחר שאין לו, ונמ' עי"א והוגה: ששאלו.
לב ג
11 ואם רק הוא – ק על גרד (ריקן?).
פ"ט
לב ד
13 וכתבוה הראשונה – בכ"י: ומכרה, ונמ' עי"א ותלוי: וכתבה.
41–42 אין לו כבילת פירות… ובפירותיהן – נשמט ע"י שויון־סופות.
60 ומת הוא
לג א
4 הלכה כרבי – בכ"י: הלכה, ותלוי עי"ע; כרבי יודה, ונמ' "יודה" עי"א.
5 הלכה כרבי – בכ"י נו': יודה, ונמ' עי"א.
7 כמתנת שכיב מרע היא – בכ"י: כשכיב. ותלוי עי"ע: מתנת.
19–20 אי נאמר ר' יוחנן כדעתיה – "ר' יוחנן" תלוי ע"א.
27 ולית אינון דידה
29–30 דידה היא ארמלתא – בכ"י: די (ונמ' עי"א ותלוי עי"א: דידה) היא ארמלתא.
לג ב
6–9 איזהו לשעבר… ואין משביעין אותה לשעבר – נשמט ע"י שויון־סופות.
57 כמה דמר רבי חנן – בכ"י: דמר ר' חנן אמ', ותלוי "כמה" עי"א, ונמ' "אמ' " עי"א.
לג ג
1–2 אבל במקום שכותבין שטר כתובה – נשמט ע"י שויון־סופות.
6 אבד כרטיסן – בכ"י: אבר ברטיסן.
6–7 אית ליה כההיא דאמר אי אבד פרונא עבד חורן
13 פרימיתן – בכ"י: פרי מיתן, וחוברו בקוים עי"א.
[23 אבד כרטיסו – בכ"י: כריסׄׄטו, ונ"ב עי"ע: כרטיסו. – מו"ר]
פ"י
לג ד
4 מאן דאמר גובין פרנסה – בכ"י: איׄׄת (וניב עי"ע: מאׄׄן) דאמ' גובין.
10 טלו את שלכם וצאו – בכ"י: טלו כתובתכם (ונ"ב עי"ע: את שלכם) וצאו.
40 מה פליגין באותו הדינר – בכ"י נו': כׄל עמא מודיי שהוא מטלטליןׄ (ונמ' גם עי"א,
ונשתבש מלעיל).
לד א
3 חולקין בשוה רבי זירא אמר סתמן – נשמט ע"י שויון־סופות.
1011– בין שני שטרות… ובין שני שטרות – נ"ב עי"ע: נ"ל כאן(?), נ"ל וכאן (?), ונגרד עי"א.
12 ובאנפרות – נ תלויה עי"א.
23 אבל לא לתניין – בכ"י: לגיטין, ונמ' עי"א ותלוי: לתניין. בין לתניין הא חזירה – בכ"י: בין לגיטין, ונמ' "לגיטין" עי"א, ונכתב עי"א במקום החלק שבסוף הפרק: לתניין הא חזירה.
פי"א
לד ב
2 אין שומעין לה… למזונותיי – נשמט ע"י שויון־סופות.
4 נקבר בצדקה – ה על גרד.
7 הא אם לא קדם ותפס – נשמט ע"י שויון־סופות. [23, 24 פסק לזון – בכ"י: ספׄׄק, ונ"ב עי"ע: נראׄׄה פסק, ונגרד עי"א, ותוקן בפנים עי"א: פסק. – מו"ר]
24 מוכרת שלא בב"ד – "שלא" תלוי עי"א.
25 חס הוא אדם – "חס" על גרד.
27 שמא אין לה מזונות – בכ"י: יש (ונ"ב עי"ע: שמא אין) לה מזונות.
34 אבדה מזונותיה
34–35 אם לותה
41–42 וימכרו מזון י"ב… מזון שלשים יום – נשמט ע"י שויון־סופות.
[54–55 א"ל פורנה רב עלי – נ"ב עי"ע, ולפני "א"ל": נ"ל שחסר הנה (ונמ' עי"א). – מו"ר]
[56 לטסורא דקרתא – נ"ב עי"ע: נ"ל לנטורא. – מו"ר]
לד ג
[5 רבי יוחנן אמר – תלוי עי"ע. – מו"ר]
15–17 רבי מנא לא מפרש… ופסולין לזה – נשמט ע"י שויון־סופות.
[19 תלמוד לומר עידים – בכ"י: מעידין, ותוקן עי"א: עידים. – מו"ר]
25 שום היתומים – בכ"י: הדיינין, ונמ' עי"א ותלוי: היתומים.
64 לפיכך יש לה כתובה – בכ"י נו': ומאן דמר אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד. וזו הואיל ואין קנסה ביד קנסה(!) וביד הוולד לפיכך יש לה כתובה, ונמ" עי"א שט"ס הוא מלעיל.
לד ד
3 אומר לו הוציא – בכ"י: הוציא (ונמ' עי"א) אומ' לו הוציא.
4–5 ר' יוחנן אמר יש לה תנאי כתובה אמר ליה רבי אלעזר
פי"ב
[60 המשיא את בנו – בכ"י: בתׄׄו (ונמ' עי"א), ונ"ב עי"ע: בנו. – מו"ר] זכה בבית – בכ"י: זׄכהׄ (ונמ' גם עי"א) זכה בבית.
[63 בשעת פטירתו – בכ"י: מיתׄׄתו, ונ"ב עי"ע: פטירׄׄתו. – מו"ר]
לה א
9 ורבנין אמרין כמו (!) דבר נש אזיל הוא אתי – נשמט ע"י שויון־סופות.
[23 ואחתוניה לבית שריי – הסופר כתב תחלה: לבית שריי (בב' תיבות), ואח"כ האריך את הקו העליון של התי"ו וחיברן לתיבה אחת, וכתב בגליון: נ"ל לבי תשריי, ונמ' הגליון עי"א, ובפנים הפרד לשתי תיבות: לבית¦ שריי. – מו"ר]
31 ולא הפילה עוברה – בכ"י: ולא מתה, ונמ' עי"א ותלוי: הפילה.
36 ומנוניה – יה על גרד, ונ"ב עי"ע: ומנוניה. אין סליק רב הונא – בכ"י נו': להכא, ונמ' עי"א.
39 אמר ליה אדוני הוא – בכ"י: אמרו (ותוקן עי"א: אמר) ליה ארונו (ותוקן עי"א: אדוֹנָו) הוא. ובכלאים פ"ט לב ע"ב: ארונו בא.
48–50 אמר ליה רבי ישמעאל… לפני ולפנים – מכלאים פ"ט לב ע"ב.
לה ב
9–10 והלא אין ארצות החיים – נשמט ע"י שויון־סופות.
15 רבי חלבו – נשמט בדרך הפלוגרפיה.
20 שתים שבה – בכ"י: באמה (ונמ' עי"א, ותלוי: שתים) שבה.
20–21 מטליות מטליו' – בכ"י: מנ (חצי טי"ת), ומקום חלק כדי ארבע תבות, ונו' עי"א: מטליות מטליות. כתי'. ואתה – "כת' " נו' עי"א בראש שורה.
23 יש ביד אחת – נו' עי"א במקום חלק (כדי ד' תיבות) שבשורה.
26 לא תמן – כנ"ל..
27 וחרוק בשיניו – כנ"ל.
28 אחרוק בשינוי – כנ"ל.
29–30 חללה ואמרין מאן יהב לי – כנ"ל.
31 בהון מן – כנ"ל.
כנראה שכה"י שלפניו היה לקוי בקצות השורות (בראשן או בסופן) שבקטע זה, וכדרכם של מעתיקי ספרים השאיר מקום פנוי.
41–42 בארה של מרים… כל קבל תרעא, ובפנים: כמידה של־, ונמ' עי"א.
55 לא מסתברא אלא – "אלא" תלוי עי"א (ונשמט בכ"י בהיקש לשו' 51).
56 סוף דבר עד שתתבע – "דבר" תלוי עי"א.
58 דרובה אתא מימר לך… חסר יום אחד, ובפנים: עשת י"ב שנה, ונמ' עי"א.
פי"ג
לה ג
63 ישכיבון כתיב – בכ"י: ישכיבון עמם, ונמ' "עמם" עי"א, ונ"ב עי"א: כתיב.
64 שהיו הנשים – תלוי עי"א.
לה ד
6 שלא הניח לה – ה וח' של "הניח" עי"א על גרד (והיה כתוב: אנייס?).
16 מכתובתה היא ניזונת – בכ"י: משלבעלה, ונמ' עי"א ותלוי "מכתובתה".
17–18 במזונותיה (!) שומעין לו… מעשה ידיה – נשמט ע"י שויון־סופות.
38 חד אמר
54 ובמעשה ידיה – ו נו' עי"א, ובהפ' נדריה – ו נו' עי"א.
54–55 ואינו אוכל פירות בחייה – "פירות" תלוי עי"א.
59 בין אב בין אחר אינו גובה – "אינו" תלוי עי"א.
לו א
26 מתניתא כשטענו חטים – בכ"י: מתנית' בׄשהודה לוׄ (ונמ' גם עי"א) בשטענו.
35 דברי הכל פטור – בכ"י: דברי חכמ' (ונמי עי"א ותלוי: הכל) פטור.
[35 טענו כלי' וקרקעות – בכ"י: חטׄׄים וקרקעות, ונ"ב עי"ע: כלׄׄים. – מו"ר]
לו ב
18–19 הגע עצמך… דידי אנא בעי – נשמט ע"י שויון־סופות.
35 אני פלוני שמיהודה – בכ"י: אבל כל שמיהודה, ונמ' "אבל" עי"א ותלוי אני, ו"כל" תוקן עי"א ל"פלו' ".
36 אני פלוני שמגליל – בכ"י: כל שמגליל, ותוקן "כל" עי"א ל"פלו' " ותלוי "אני".
37 אין כופין אותה לצאת – בכ"י נוסף: הל' י"א הכל מעלין לארץ ישראל… ואחד הנשים ("כיצד" לי') נשא אשה בארץ ישראל… ממעות ארץ ישראל (אות באות כלשון המשנה) כול', ונמ' עי"א.
40–41 במשר' וסמך להרה… הלכה יא' הכל מעלין וכו'.