1
יהי דן וכו׳. דכמו שכח התורה הוא מסוגל למלחמת ישראל כמש״כ כ״פ. כך כח הדין שהוא מכונה בשם משרת התורה כדאי׳ בש״ר פ׳ משפטים דמתן תורה כתוב בין דינין לפניה היינו פ׳ ואתה תחזה וגו׳. ודינין לאחריה הוא פ׳ ואלה המשפטים משל למטרונא שהיתה מהלכת הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. ע״כ הי׳ ג״כ כח הדינין של שבט דן מועיל מעין כח התורה ללחום מלחמתן ש״י אבל בזה האופן שיהי כנחש עלי דרך שהורג הרבה ב״א כשהוא בפ״ע כמש״כ הספורנו. כך יהא שמשון מכה בלחי החמור אלף איש:
2
שפיפן עלי ארח. הוא נחש דק מאד:
3
הנושך עקבי סוס. בשעה שזוחל בארץ והסוס הולך עליו הוא נושך עקביו:
4
ויפל רכבו אחור. כך בשעה שהשפילו הפלשתים את שמשון ורמסו אותו אז נשך את עקבי הבית ונפלו כולם לאחור. וכן משה ברך זה השבט בגבורה קלה כאשר יבואר ברצות האל הגומר עלי. ולא כגבורת יהודה שבא בכח התורה: