ב״ה יתרו. בשבת זה הייתי בהחבא
(העתק מכי״ק המחבר הק׳ זצלה״ה)
וישמע יתרו וכו' ופרש״י מה שמועה שמע ובא, קי״ס ומלחמת עמלק, ונודעת הקושיא בספרי כ״ק אא״מ מרן הה״ק זצוקללה״ה ובשאר ספ״ק, מה שואל רש״י מה שמועה שמע ובא, הא הפסוק מפרש כי הוציא ד׳ את ישראל ממצרים, ולמה משיב רש״י קי״ס ומ״ע, ולא כמו שמפורש בפסוק כי הוציא וכו'.
אבל קבה״ת במדבר היתה, ואפשר לרמז גם להא שאיתא בספה״ק בית אהרן על דברי רש״י (בואתחנן) שמע ישראל וכו׳ שלא יהא לבך חלוק על המקום, ואומר בקדשו, שלא תאמר במקום הזה אפשר לעבוד את ד', ובמקום הזה א״א לי, רק בכ"מ צריכים לעבוד את ד׳ ע״כ. לכן אילו קבלו ישראל את התורה בארצם בא״י היו חושבים שרק במקומם ובביתם אפשר להם לקיים אותה ולא כשהם בגולה ומטורדים, לכן נתן ד' להם התורה במדבר בדרך וטלטול שידעו שבכל מקום צריכים לקיימה, כנ״ל שלא יהא לבך חלוק על המקום.
לכן אפשר רש״י ז״ל שואל כזאת על יתרו מה שמועה שמע ״ובא״, למה הוצרך לבא, כי היה יכול לשבת בביתו ולשלוח למש״ר שישלח לו איזה איש מישראל שיגיירו וילמדו תורה, כמו שהוא שב לביתו לגייר את בני משפחתו, וע״ז מתרץ קי״ס ומלחמת עמלק, כי עמלק רצה לקררם, ואיך זה עלה בדעתו שיוכל זאת אחר קי״ס שראתה שפחה וכו'. אבל עמלק חשב כיון שהם בדרך, ח״ו יוכל להם, אף שכבר היו במדרגה גדולה כזו, וזה אשר קרך ״בדרך״, שע״ז סמך, לכן אמר יתרו א״כ לא די לקבל את התורה בביתי בלבד אלא מוכרח אני ללכת שמה ולקבלה בדרך ג״כ, ואז אוכל להיות יהודי גם בביתי, היינו שע״י ששמע שאחר קי"ס היתה מלחמת עמלק שחשב שבדרך יוכל להם הוצרך גם יתרו לבא לדרך ולמדבר ולהתגייר.