ויחי יעקב. ופרש"י למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד וכו', ד״א שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו, עכ״ל הק׳, וצ״ל האם חייו לא נתמלאה בקשת יעקב אבינו ח״ו, כי ביקש וכו׳ ונסתם ממנו.
אבל הזוה״ק מדייק על הפ' ויברך את יוסף ויאמר וכו' יברך את הנערים, והלא לא בירך את יוסף רק את הנערים, ולמה זה אומר הפסוק ויברך את יוסף, ואומר שברכתא דבנוי הן ברכתא דאבא, וכשברך את בני יוסף ברכת יוסף הוא ע״ש, ובזה מובנת לנו הגמרא, (ברכות דף ז'.) שאמר הקב״ה ישמעאל בני ברכני ואמר יה״ר שיגולו רחמיך וכו' ותתנהג עם בניך במדה״ר וכו', שהקב׳׳ה אומר ברכני, שיברך אותו ית׳ וברך את ישראל שיתנהג הקב״ה עמהם במדה״ר, אבל כנ״ל ברכת הבנים הוא ברכת האב, וברכת ישראל ברכת הקב״ה, ולהיפך כשנפטר יעקב אבינו וישראל נתנו בצרה, גם התורה נסתמה וגם בה נעשה פגם, וזהו גם תקותנו אם צרותינו מגיעות כ״כ למעלה, וגם במרום הפגם, בטח יושיענו ד'.
ביקש לגלות את הקץ ונסתם ממנו, אבל בזה בעצמו הקץ נרמז, שכיון שהפרשה נסתמה וגם ביעקב אבינו פעל לסתום ממנו הקץ שמשמע שגם ממנו נסתם, וכן גם תמיד כשרואין שהצרות מתגברות עד שהתורה ובתי המדרשים וישיבות ננעלות, והפגם מגיע לקטנים ולגדולים אז בטוחים אנו בד׳ שהקץ קרוב לבא.
ביקש לגלות את הקץ ונסתם ממנו, אבל בזה בעצמו הקץ נרמז, שכיון שהפרשה נסתמה וגם ביעקב אבינו פעל לסתום ממנו הקץ שמשמע שגם ממנו נסתם, וכן גם תמיד כשרואין שהצרות מתגברות עד שהתורה ובתי המדרשים וישיבות ננעלות, והפגם מגיע לקטנים ולגדולים אז בטוחים אנו בד׳ שהקץ קרוב לבא.