וידבר אלקים וכו' אני ד׳ וכו' ולא שמעו א״מ מקוצר רוח ומעבודה קשה וכו', הן בנ״י לא שמעו אלי וכו' וידבר ד׳ אל משה וא״א ויצום אל בנ״י וכו', ופרש״י צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם, וצ״ל מה שייכות זל״ז שמפני שבנ״י לא שמעו מצרות פרעה לכן ינהיגו משה ואהרן אותם בנחת, ומה יועיל הנהגתם בנחת אם פרעה ח"ו עוד יענם.
אבל אנו מתפללים ותתננו לחן ולחסד ולרחמים וכו', מתחילה חן ואח"כ חסד ואח״כ רחמים, כי חן הוא למי שראוי ח״ו שלא להנצל ג׳׳כ כמ׳׳ש (סנהדרין דף ק״ח, מדרש רבה בראשית כ״ט) עה״פ ונח מצא חן שגם נח לא הי׳ כדאי להנצל אלא שמצא חן, וחסד נודע שהוא כולו חסד גם למי שאינו ראוי, רק רחמים הוא כבר מעורב בדין, לא רק בדין ולא חסד לגמרי למי שאינו ראוי, רק שיהי׳ ראוי קצת וברחמים.
לכן אנו מתפללים בסדר הזה דייקא כי לא מיבעי שא״א לבא לדין לבד מתוך היסורים והצרות שנעשה את כל אשר עלינו לעשות, עד שנהי׳ ראוים בדין לכל טוב, רק גם לרחמים שנחי׳ קצת ראוים א״א לנו לבא מתוך היסורים, רק ותתננו מקודם לחן ולחסד שאף כשאין ראוים תושיענו ואז נוכל לבא אל הרחמים שעכ״פ קצת נהי׳ ראוים, ולא בלבד שמפני שמתוך הצרות קשה לנו לעסוק בתורה ולעשות ככל אשר עלינו לעשות, אך גם מה שעושים, בלא רוח חיים עושים, רק בשבירה בנפילה, ובלא שמחה ר"ל.
לכן כשאמר מש״ר למה הרעות וכו׳ והשיבו ד׳, וידבר אלקים וכו׳ אני הוי', שמזה יבואו לבחי׳ הוי׳ רחמים, כי ע״י קישוי השעבוד יקדימו לצאת כידוע, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה׳ פי׳ אם יבואו אל הרחמים מעבודה קשה אז יהי׳ בקוצר רוח, בלא רוח חיים. ולא שמעו וכו׳ מקוצר רוח מפני הקוצר רוח כיון שהוא מעבודה קשה׳ לכן וידבר הוי׳ ויצום אל בנ״י מתחילה כתיב וידבר אלקים וכו׳ ואח"כ אני הוי׳, ועתה וידבר הוי׳ מתחילה הוי׳ רחמים וזה ויצום אל בנ״י ופרש״י צוה עליהם להנהיגם בנחת וכו׳ שכל הנהגה עמהם לא תהא מתחילה דין ואח״כ רחמים רק כולה גם מתחילה תהא בנחת.
לכן כשאמר מש״ר למה הרעות וכו׳ והשיבו ד׳, וידבר אלקים וכו׳ אני הוי', שמזה יבואו לבחי׳ הוי׳ רחמים, כי ע״י קישוי השעבוד יקדימו לצאת כידוע, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה׳ פי׳ אם יבואו אל הרחמים מעבודה קשה אז יהי׳ בקוצר רוח, בלא רוח חיים. ולא שמעו וכו׳ מקוצר רוח מפני הקוצר רוח כיון שהוא מעבודה קשה׳ לכן וידבר הוי׳ ויצום אל בנ״י מתחילה כתיב וידבר אלקים וכו׳ ואח"כ אני הוי׳, ועתה וידבר הוי׳ מתחילה הוי׳ רחמים וזה ויצום אל בנ״י ופרש״י צוה עליהם להנהיגם בנחת וכו׳ שכל הנהגה עמהם לא תהא מתחילה דין ואח״כ רחמים רק כולה גם מתחילה תהא בנחת.