שובה ישראל עד ד׳ אלקיך כי כשלת בעונך.
כי הקב״ה מקיים את כל התורה (מדרש רבה משפטים ל׳ ובירושלמי ראש השנה ז') ובמה מקיים גם תשובה, כששב מן הרע שח״ו שלח לעמי .ישראל, או אמר לעשות, הוא תשובתו כביכול, כמשה״כ וינחם ד׳ על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו, ומהו וינחם, כביכול חרטה שהיא ראשית התשובה. אבל כשתשובתו היא רק על הרע אשר נעשה או אמר לעשות, אז נשארים ישראל תמיד ח"ו באותו המצב הקשה, כי רק על הרע שאמר להוסיף ח"ו, התחרט ושב, ונשארים כמו קודם הצרה שג״כ היינו נמוכים, וזה שבתהלים צ׳ שובה ד', עד מתי והנחם וכו' שבענו בבוקר חסדך וכו' מתפללין שובה ד', כביכול עשה תשובה בנו, עד מתי והנחם על עבדיך, עד מתי תהא כל התשובה רק בהנחם על עבדיך על הרעות והצרות שמצירים אותנו, שאז נשארים שוב באותו מצב הנמוך, שבענו בבוקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו וכו' שבזה תהא תשובתך כביכול.
וגם אנו צריכין לעשות תשובה כגון זו, כי כשהאיש שב דק על חטא בלבד אשר נכשל ח"ו במחשבה דו״מ, אז נשאר שוב במצבו הקודם שהיה קודם החטא, שג״כ לא היה מבני עלי׳ רק שחטא הזה לא הי׳ לו, ועיקר התשובה היא שובה ישראל עד ד׳ אלקיך, ולכן צריכים לאמר לך זאת, כי כשלת בעונך ותחשב שדי לך לשוב על החטאים בלבד לכן מזהיר הנביא שתשוב ללכת עד ד׳ אלקיך ותתרומם כולך בקדושה טהרה ועבודה לד׳.
משנה סוף מס' יומא אר״ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים ע״ש, כי בספה״ק ערבי נחל פ׳ מסעי מביא בשם תשובת מוהר״ם ז״ל שקבלה איש מפי איש, שהנהרג על קדושת השם ית׳ אינו מרגיש יסורים כלל, ואומר הע״נ הטעם שכיון שמתלהב בחשק נמרץ שיהרג על קדושת שמו ית׳ הוא מעלה את כל חושיו וכר׳ אל עולם המחשבה עד שמתלבש כולו במחשבה, ובטלו חושיו והרגשותיו וגשמיותו נתפשט מעליו לכן אינו מרגיש רק תענוג וכו׳ ע״ש.
וכן הוא גם בשאר יסורים שאיש הישראלי סובל, קשים הם היסורים, וד׳ ירחם ויסיר אותם מאתנו, אבל כשהאיש מעלה במחשבתו שהוא כדי למרק את חטאיו ולטהר אותו כדי שיוכל להתקרב לד', אז במדה שמתעמק ומתקשר יותר במחשבה זו, יותר קושי היסורים נעשים קלים ויותר נוח לו לסבול אותם, ולא זו בלבד רק כיון שבעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא, לכן כמו שאנו מתעמקים ומתקשרים כ״כ במחשבה זו להתקשר לד׳ עד שהרגשותינו שלנו מתבטלות, כן גם הוא ית׳ מתקשר כביכול במחשבתו לנו עד שכביכול ההתרגשות, היינו הכעס והחרון אף עלינו מתתקן, היסורים חולפים ובאמת נושעים בכל הענינים.
וכיון שר״ע נהרג על קדה״ש, וכל ימיו הלך במחשבות מס"נ של קה״ש כמ״ש כל ימי וכו׳ לכן אמר, גם בהיסורים אשריכם ישראל, כשאתם זוכרים לפני מי אתם מטהרים כי אז הרגשותיכם מתבטלות ואינכם מרגישים את היסורים, ועוד זאת שאתם גורמים שמי מטהר אתכם אביכם שבשמים, אביכם דייקא כאב שמבטל את כעסו לטובת בנו, כן הוא ית׳ עושה הכל למענכם, וממילא כל הדינין מתבטלים כנ״ל, ובאמת תושעו ואשריכם ישראל.
וכיון שר״ע נהרג על קדה״ש, וכל ימיו הלך במחשבות מס"נ של קה״ש כמ״ש כל ימי וכו׳ לכן אמר, גם בהיסורים אשריכם ישראל, כשאתם זוכרים לפני מי אתם מטהרים כי אז הרגשותיכם מתבטלות ואינכם מרגישים את היסורים, ועוד זאת שאתם גורמים שמי מטהר אתכם אביכם שבשמים, אביכם דייקא כאב שמבטל את כעסו לטובת בנו, כן הוא ית׳ עושה הכל למענכם, וממילא כל הדינין מתבטלים כנ״ל, ובאמת תושעו ואשריכם ישראל.