כל מי שעבר עליו זמן תפילה ולא התפלל במזיד אין לו תקנה ואינו משלים. בשוגג או שהיה אנוס או טרוד משלים אותה תפילה בזמן תפילה הסמוכה לה ומקדים תפילה שבזמנה ואחריה מתפלל את התשלומין. הנה מסידור הלשון אם לא זו אף זו או זו ואצ"ל זו בכ"מ ורבינו כתב בשוגג והו"ל לאח"ז או טרוד ואח"ז אנוס בלשון אצ"ל זו. ונראה דאנוס וטרוד בגדר אחד אף דטרוד קרוב למזיד כדאי' בשו"ע בסי' ק"ח סעיף ח' מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבוא לידי הפסד וע"י כך הפסיד מלהתפלל וכן מי שהיה שכור ולא התפלל כולם חשובים אנוסים ויש להם תשלומין מיהו לכתחילה לא יעבור זמן תפילה משום הפסד ממון עכ"ל ועי' בטו"ז שם ס"ק ז'. ועי' בב"י בשם נמוק"י במס' ב"ק וסיים בב"י שם דלא מקרי מזיד אלא כשמבטל בשאט נפש בלי שום טרדא עיי"ש כי שיכור חשוב אונס עי' בב"י בסי' צ"ט ראיה לזה ובפר"ח שם עיי"ש. וכנראה דב' תקנות דרבנן היו מנין התפילות וגם זמנם. ואם ביטל הזמן באחד עכ"פ ישלימו בהזמן השני. ועי' בפ' אין עומדין עיי"ש ובפנ"י ריש פ' תפילת השחר:
והנה בעוסקים במצוה שפטורים מתפילה בא"א לקיים שניהם לכו"ע אם חייבין להשלים ועי' במל"מ בה"ט אם שייך השלמה בק"ש וא"כ בחתן וכיו"ב יהיה שייך השלמה ופשר דבר נמצא בטו"ז בסי' ק"ח ס"ק א' עיי"ש. ונראה דתליא לדעת הסוברים באפשר לקיים שניהם חייב בעוסק במצוה א"כ אף באי אפשר שייך השלמה ולמאן דס"ל בכל גוונא פטור אז לא שייך השלמה:
Loading...
3:8
1
Loading...