שלשה שקראו עשרה פסוקים שנים קוראין שלשה שלשה ואחד ארבעה ובין שהיה הקורא ארבע ראשון או אחרון או אמצעי הרי זה משובח. במס' מגילה כ"א ע"ב אמר רבא ראשון משובח וכו' ואחרון שקרא ארבעה משובח משום מעלין בקודש וכו'. עי' מ"ש לעיל בפ' י"א הי"ד בסוגיא דמס' שבת בפרי החג ומחלוקת שם וכתבתי שם דהיכא דשייך מצותו בכך לא שייך מעלין וכו' עיי"ש. וא"כ בזה דלא שייך מצותו בכך וא"כ האיך שייך בכולן משובח אף דהוי נגד דמעלין וכו' ובארבעה לא הוי כנגד שום דבר ונראה דחשיבות כולמו מצד עצמם גדולים מהאחרון לדחות המעלין וכו' ובאחרון לא הוי רק משום מעלין וכו' הנה העירו רז"ל גודל מעלות המתחיל ומעלות האמצעי והאחרון שאין לו מציאות בהתורה שאין קץ ואחרית לה רק משום מעלין וכו' יש בו:
ועיין במג"א בסי' קל"ז ס"ק ב' שעמד ע"ז דמ"ש מחנוכה דאמרינן מעלין ולא אמרינן הראשון משובח ותירץ לחלק בין חד גברא לשני גברי ואין תולין זה בזה עיי"ש. וצ"ע ממס' מנחות צ"ט דילפינן מעלין וכו' מויקם משה וכו' בתחילה בצלאל ואח"ז משה. וא"כ הוי בתרי גברי ומשם נלמד מעלין ותולין זה בזה. ועי' במחצית השקל שכתב בחד גברא עדיף מעלת מעלין וכו' ממשובח ובב' גברא לא עדיף עיי"ש. ונראה שכיון למ"ש ועכ"פ מיושב לפי דבריו: