המפטיר בנביא צריך לקרות בתורה תחילה אפי' שלשה פסוקים חוזר וקורא מה שקרא לפניו וכו'. הנה מי ובאיזה דין תיקנו ההפטורות בלתי מפורש כמו בשאר דברים. ועיין ברש"י במסכת שבת דף כ"ד ע"א בד"ה המפטיר בנביא במנחה בשבת מצאתי בתשובת הגאונים שהיו רגילים לקרות בנביא בשבתות במנחה עשרה פסוקים ובימי פרסים גזרו שלא לעשות וכיון שנסתלקו נסתלקו עכ"ל. ועי' במסכת מגילה כ"א ע"א בד"ה הקורא שכתבו דבכתובים היו מפטירין במנחה כדאיתא בשבת קט"ז ע"ב וכ"כ בתוס' שבת הנ"ל בד"ה אלמלא מדאי' בשבת קט"ז ובנהרדעא פסקי סידרא במנחתא דשבתא עיי"ש:
ובטעם תיקון הפטרות בלבוש בסי' רפ"ד סעיף א' ומפטירין בנביא מענינא של הפרשה והטעם שמפטירין בנביא הוא מפני שפעם אחת גזרו עכו"ם גזירה על ישראל שלא יקראו בתורה וקראו בנביאים שבעה כנגד השבעה שהיו צריכין לעלות ולקרות בתורה ולא היו קורין עם כל אחד פחות משלשה פסוקים והרי בין כולם כ"א פסוקים לכך אע"פ שהגזירה בטל מנהגם לא בטל ותיקנו שלא לפחות מכ"א פסוקים בנביא מעין ענין הפרשה אם לא שישלים הענין בפחות מכ"א פסוקים וכו'. ומטעם זה נקרא הפטרה לפי שנפטרין בה בקריאת התורה בשעת הגזירה. ויש אומרים שנקראה הפטרה משום דאמרינן וכו' כיון שנפתח ס"ת אסור לספר וכו' ולאחר קריאת התורה הותר להם לפתוח ולדבר והוא מלשון יפטירו בשפה ואין הכונה שמותר לפתוח לדבר דברים בעלמא חלילה שהרי ודאי כולם צריכין אלא וכו' שמותר לדבר בדבר הלכה וכו' וזה שקורין ההפטרה דוקא בנביא ולא בכתובים י"ל מפני שגם הגזירה היה עליה ולא על הנביאים א"נ משום בנביאים נמצא מעין ענין כל הפרשיות שבתורה משא"כ בכתובים ולא נתקנה הפטרה אלא בציבור אחר שקראו בס"ת כיון שהיתה ההפטרה במקומה בעת גזירת העכו"ם וכו' עכ"ל עיי"ש. וכן בספר מעשה רוקח כתב כמו"כ שבעת גזירה נתקנו עיי"ש. וכיו"ב בספר התשבי שמצא כתוב שבימי אנטיוכוס הרשע היה כן עיי"ש. ועיין בפי' אין (נפטרין) [מפטירין] ברע"ב במ"ח פ"י דמס' פסחים עיי"ש:
ואפי' ג' פסוקים חוזר וקורא וכו' "שכתב רבינו צריך פי' וראיתי במעשה רוקח שעמד ע"ז ופי' דלא נאמר דדי בפסוק אחד מפני כבוד הציבור ולא להטריחם ביותר כמו שהיה קודם עזרא עיי"ש. ובהאי דחוזר וקורא עיין בתוספות מגילה כ"ג ע"א בד"ה כיון עיי"ש. והנראה דאפי' קאי על חוזר וקורא ונקט ג' פסוקים שהמה השיעור הקריאה:
Loading...
12:13
1
Loading...