משה תיקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה ועזרא תיקן שיהיו קורין כן במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות. וגם הוא תיקן שיהיו קורין בשני וחמישי ג' בני אדם ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים. והנה בגמ' לא נמצא שתיקנו שיהיה הקריאה ברבים. ולא מצינו ברבים רק בקדושה דלמדין מונקדשתי כל דבר שבקדושה לא יהיו פחות מעשרה. והנה אי' שם ב"ק פ"ב אתא הוא תיקן ג' גברי ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין ועי' ברש"י עיי"ש. ובמס' מגילה כ"א ע"ב הני עשרה כנגד מי ריב"ל אומר כנגד עשרה בטלנין שבביהכ"נ ר' יוסף אמר כנגד עשרת הדיברות שנאמרו למשה בסיני ור' יוחנן אמר וכו' עיי"ש. אולי משם נלמד דבעי לפני עשרה כיון שכנגדם תיקן מנין הזה אבל גם זה מתקנת עזרא ורבינו כתב משה תיקן וכו' ברבים. והנה תפילה ברבים רק להוציא אחרים ולעצמו מהמובחר עי' בפ"ח מהל' תפילה ה"ד ומ"ש שם. ולכאורה לרבינו שפוסק ק"ש דאורייתא וא"כ למה תיקן קריאת התורה הלא לא יהיה בלי תורה אין יום אחד דק"ש תורה הוי. ונראה דמשו"ה תיקנו שיהיה ברבים ממעלת תורה ברבים שאז כולמו לא יפשעו ובהקרא ברבים ישמעו הכל אף מי שיקל בפ"ע וישכח אף מק"ש ועיקר התקנה היה שיהיה ברבים דבפ"ע מחויב מדאורייתא בק"ש. ובמס' מגילה כ"ג דאי' ואין קורין בתורה פחות מעשרה י"ל אחרי תקנת עזרא וגם שם י"ל להוציא אחרים כמו אין עוברין לפני התיבה ולכן לא מקשינן מנ"ל:
מפני יושבי קרנות וכו'. ברש"י במס' ב"ק פ"ב ע"א יושבי קרנות יושבי חניות כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין קורין בשני וחמישי תיקן בגינייהו קריאה יתירה עכ"ל ובשיטה מקובצת במס' ב"ק שם שהולכין ומשתכרין באותה שעה על הקרנות כדאיתא במס' תענית דאז זמן שכרות ומשו"ה תיקן דיהיו קורין בתורה דניתי לביהכ"נ ולכך תיקנו ואני תפילתי וכו' שיושבין ומשתכרין בקרנות ואני בא לביהכ"נ וכו' עיי"ש. ומ"ש באני תפילתי וכו' עי' בטור בסי' רצ"ב כן:
והנה כמ"ש לעיל דמאין קורין בתורה פחות מעשרה אין להוכיח דוקא עשרה די"ל משום להוציא ידי אחרים כמו בתפילה שם. וראיתי ברשב"א בחידושיו שכתב ואין מפטירין צ"ע למה צריך עשרה בהפטרה עכ"ל. הנה לא הקשה כן באין קורין בתורה וי"ל כמ"ש ולא רצה לפרש להוציא אחרים ויש לעיין דלמה לא נאמר מתקנה כן כמו בגוף הקריאה. ועי' מנחות ל' שמונה פסוקים יחיד קורא וברמב"ם פי"ג דנראה בעלמא בעשרה ועי' מה שכתבתי בפי"ג ה"ו עיי"ש:
ועי' במג"א בסי' קל"ה ס"ק א' ובירושלמי מגילה פ"א מ"א דמקשינן על יום הכניסה ולא עזרא תיקן שיהיו קורין בתורה בשני וחמישי ובשבת במנחה ומרדכי ואסתר מתקנים על מה שעזרא עתיד להתקין וכו' ומובא בברכי יוסף ועיי"ש ובקרבן העדה בתוספותיו שם דנראה מירושלמי נגד הבבלי הנ"ל דאיתא דמנין גברי ופסוקי מעזרא עיי"ש. וראיתי בפמ"ג בסי' קל"ה שהקשה כמ"ש לעיל דהאיך הלכו בלא תורה הרי קראו ק"ש ותירץ קריאה מתוך הכתב עיי"ש. וזה לדעת דבכתב בע"פ מדרבנן דאל"כ גם ק"ש היה אז צריכין לקרות בכתב וגם מנ"ל שהיה התקנה בכתב דוקא לענין זה אם הוי מדרבנן תמיד זולת זה: