במדרש ויקחו אליך פרה אדומה לך אני מגלה טעמי פרה ולאחרים חוקה. וי"ל בעזרתו ית' הכל. הנה פרשנו על ועשית כפורת וכן ויעש כפורת קאי על התשובה. זהב טהור י"ל דהנה מצפון זהב יאתה קשה הלא זהב הוא טוב להעולם והאיך בא מצפון. אך הנה הקב"ה ברא העולם רק להיטב והלא יש גם מדת הדין הוא ג"כ צריך לחסדים להפיל על שונאי ישראל. חבל על דמשתכחין עתה בשעת הכתיבה. ובקיצור והנה העיקר הוא לעבוד אותו ית' ללמוד תורתו אך אם אין קמח אין תורה וכן נמי איתא עניות הוא מעביר על דעת קונו ע"כ טוב ויפה מזונות בריוח ואפי' עשירות לעבוד אותו ית' מתוך הרחבת הלב ע"כ אמרו רז"ל הנוי כו' והעושר נאה לצדיקים כו'. וא"כ ודאי שאין זה עיקר כי כל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו ולקילוסו אך זה נמי צורך ותועלת לרצונו ית' עובר לעבוד אותו ית' מתוך הרחבת הלב והוה כמו אצל האדם העיקר הוא ימינו והשמאל היא יד כהה כ"א לסיוע הוא להימין וכן נמי עושר הוא סיוע אל העבדות והנה דרום היא נקרא ימין וצפון שמאל כמ"ש צפון וימין ע"כ מצפון זהב יאתה ע"כ מי שמעלה את הדין לשורשו ממתיק אותו שם ונתוסף לו להיות פרנסה בריוח ועושר גדול כמו עיקר הבריאה הי' כדי להיטב כ"א הגבורות הי' בשורשם כדי להיות צמצום ושיעור שלא יתפשט החסד שלא להיות יכולת להנבראים לסבול ולא תבוא חפצו יתברך להיטב מכח אל הפועל ממילא הי' הדין עזר להחסדים כן נמי פועל ע"י שורשו להעלות לשם הדין להיות בהעיקר לבוא תועלת אל החסד ולבוא אל האדם עושר ופרנסה בריוח וכן יכול לפעול לבוא הדין על שונאי ישראל להיות תועלת להעיקר הוא בני ישראל וכן נמי הגבורות להתגבר על יצרו ולכעוס על המונעים מרצונו ית' אך בלא תערובות סט"א חלילה וזה י"ל ועשית כפורת היא התשובה והכפורת זהב מרומז בגבורות על שורשה כנ"ל אך טהור ואפשר פרשתי זהב טהור באופן אחר כי עתה איני זוכר כראוי כלל: אמתיים וחצי ארכו פי' להיות אורך התשובה כ"כ עד שאפי' ישוב ויתחרט על שגרם שלא נבנה בית המקדש ועדיין השם הוא רק י"ה וזה יש לרמז באמתיים וחצי הם ט"ו טפחים על שם הנ"ל. ואמה וחצי רחבו. פי' הגם שישוב בחריצות והרבה יהי' נ"ל שעניין חסר כמו אמה וחצי ט' טפחים ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה:
שם ועשית שנים כרובים. י"ל קאי על האהבה ויראה ואיני זוכר עתה טעם למה נקרא כרובים ונראה לי עתה משום שעל ידי אהבה ויראה הוא דבוק בו ית' ומכיר שפלותו והוא לפניו כילד וזה כרובים כרביא. והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה כי המצות נקראים כנפי יונה והנה מצוה בלא ד"ור לא סלקא לעילא משא"כ ע"י אהבה ויראה היו הכרובים פורשי כנפים הכנפי יונה למעלה הופכים בכנפיהם על הכפורת כי ע"י התשובה אדם נעשה שפל בעיניו ומתבייש לקלס ולשבחו ית' וזה הוא עיקר רצונו כמו שאמרו רז"ל לא ברא אלא לקילוסו אך ע"י המצות העולים ע"י דחילו ורחימו קדשנו במצותיו כשבא לאדם קדושה ממילא משבח אותו ית' ושוכח אז התשוב' ושפלות וזה סוככים בכנפיהם על הכפורת. והנה פרה אדומה כל עיקרה הוא מרומז רק בשמות של גבורות כדאיתא בשם האר"י ז"ל והנה ידוע משה רבינו ע"ה היה כולל כל נשמות ישראל מצד החסדים ואליהו ז"ל מצד הגבורות והנה למשה רבינו ע"ה גילה ית' טעמי הפרה הגם שהיא שורש כל הגבורות כי הוא בשורש חסדים ימתיק אותם ונעשים מזה פרנסה ועושר וזה ולאחרים חוקה הוא שפע פרנסה כמו ואכלו את חוקם:
סליק ספר שמות בעזרת האל. אשר הוא משגב בצרה לעתות: