מדינה לדיני
דיני דויטש פרנקל
ולמה נקרא שמה דינה? שהיו הכול מתבוננים בה וחורצים את דינה: לאן תלך, מה תעשה וכל חייה כיצד יהיו; עד שאמרה: יקרֵא שמי דיני, שאהיה אני מתבוננת ובוחרת, שנאמר: 'ותצא דינה... לראות' (בראשית לד, א) שעמדה על דעתה ויצאה.
לא נקרא: 'וירא אתה... ויקח אתה וישכב אתה ויענה' (שם, לד, ב), אלא: וירא אִתה ... ויקח אִתה וישכב אִתה וַיַּעֲנֶהָ, שביקש הוא לו אשה וביקשה היא לעצמה איש, ונענו זה לזו וזו לזה שנאמר: 'ויאהב את הנער וידבר על לב הנער' (שם, לד, ד).
הנער' כתיב ו'הנערה' קרי, אין זאת אלא שאהב הוא את הנערה והיא אהבה את הנער, ודיבר הוא על לב הנערה והיא דיברה על לב הנער.
דיני בחרה לשבת בית־שכם, אך דינה צריכה הייתה לקבל דין אביה ואחֶיה, ורמז לדבר: 'ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו' (שם, לד, כו) שלא באה ויצאה עמהם אלא נלקחה.
על כן לא נקרא עוד 'הכזונה יעשה את אחותנו' (שם, לד, לא) אלא נֹאמר: הַכָזוֹ נְהִי עשה את אחותנו – שלא הביאו לאחותם אלא בכי עד עולם.
שלא באה ויצאה עמהם אלא נלקחה – ראו בראשית רבה [תיאודור־אלבק] וישלח, פרשה פ: '"ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו" ר' יודן אמר: גוררים בה ויוצאים'.