Dirshuni I, Passover Haggadah, I

כנגד ארבע בנות
דליה מרקס ותמר דבדבני

כנגד ארבע בנות דיברה תורה:
אחת חכמה, אחת כעוסה, אחת תמה ואחת שאינה יודעת לשאול.

חכמה מה היא אומרת:
מה העדות והחוקים והמשפטים אשר הורישו אבותינו ואמותינו לכם?
אף אתם אמרו לה: 'עדות' – על שום שאמותינו היו גם הן עדות לאותו הנס. 'חוקים' – על שום שניתנו לנו מצוות לאהוב וחוקים להשיח בהם, שנאמר 'ואשיחה בחקיך' (תהלים קיט, מח). 'משפטים' – על שום: מילים, שירה, פרשנות, טיוב ותיקון, שאנו מחויבים בהם.

כעוסה מה היא אומרת:
מה העבודה הזאת לנו?
אף אתם פִּרשֹו ידיכם לקראתה ואמרו לה: גם לך חלק בליל יציאת מצרים זה, שאמרו: 'בשכר נשים צדקניות... נגאלו ישראל ממצרים', וגם קולך ראוי שיתרונן בשירת החירות, כמרים הנביאה והנשים בעקבותיה, שנאמר 'ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת' (שמות טו, כ).

תמה מה היא אומרת:
מה זאת?
ואמרתם אליה: 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'.
'אדם', כל אדם. שנאמר 'זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם' (בראשית ה, ב).
'עצמו' מה טעמו? על שום שבכל אחד ואחת מאתנו מצויה מצרים: אותה אנו מצווים להכיר, אותה אנו מצווים לצאת, אותה אנו מצווים להוציא מקרבנו.

שאינה יודעת לשאול
אתם פתחו ואמרו לה: 'הרימי בכח קולך... הרימי אל תיראי' (ישעיה מ, ט), 'כי קולך ערב' (שיר השירים ב, יד). בלעדייך ייגרע כוחנו ויימעט שיחנו.
'בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג ה' לנו' (שמות י, ט). כי שותפים כולנו ביציאת מצרים.

מדרש זה פורסם לראשונה ב'הגדה לזמן הזה', הוצאת מר"ם – מועצת הרבנים המתקדמים לישראל, עמ' 42 –43.

בשכר נשים צדקניות – בבלי, סוטה יא, ע"ב. בכל דור ודור – משנה, פסחים י, ה.