יד חזקה
צביה ולדן
'וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלׇפְחָד בֶּן־חֵפֶר בֶּן־גִּלְעָד בֶּן־מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן־יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחׇגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָֽה' (במדבר כז, א)
מדוע הזכירן הכתוב בשמותיהן? יש אומרים, שנדמו חמש בנותיו של צלפחד כאצבעות ביד חזקה, כדכתיב 'היעמד לבך אם תחזקנה ידיך' (יחזקאל כב, יד). והיו הבנות כאותן אצבעות, תומכות ואוחזות ואינן מרפות זו מזו:
מחְלה מחוללת ויוצאת במחול;
נֹעה נָעה ומניעה;
חָגלה חגה לה כחוני;
מִלכה מהלכת;
תִרצה רצה.
ואין היד מממשת עצמה אלא כאשר כל אצבעותיה מחוללות מעשה. ודרשה אותה היד נחלה, ואצבעותיה – אחוזה, אחיזה של ממש. כדכתיב 'תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו' (במדבר כז, ד).
ויש אומרים: שנדמו בנותיו לאצבעות למודות מלחמה, כדכתיב 'ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה' (תהלים קמד, א). ונדמו לאצבעות שאצרו בעצמן את הכוח לשנות ולהשתנות. כדכתיב 'ואמרת בלבבך כוחי עצם ידי עשה לי את החיל הזה' (דברים ח, יז).
מַחְלָה לא מחלה על כבודה ולא ויתרה על חלקה;
נֹעָה נָעה ונעה עד שהניעה את חוק הנחלות;
חָגְלָה חגה כִּמְעַגֶּלת, עד שנשלם מעגל הצדק;
מִלְכָּה לא נמלכה בדעתה, לא הרפתה, וזכתה במלוכה יחד עם אחיותיה;
ואילו תִרְצָה תירצה ותירצה את דבריה, ולא ויתרה עד שנתרצתה.
כנגד חמש בנות דיברה תורה בפרשה.....