ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים: י"ל ע"ד הידוע שהש"י בוחן לידידיו ובחיריו כמ"ש באבותינו שנתבחנו היינו אברהם במצרים ויצחק בפלשתים ויעקב בחרן וכמו כן בכל דור ודור בוחן לכ"א כפי שורש נשמתו ולפי המקום וע"כ החכם עיניו בראשו ומעיין כפי שורש נשמתו ומתגבר מאוד נגד תאוותיו הגשמים ומשבר אותם והבא לטהר מסייעין אותו כי אלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו וזהו אבן בוחן ע"ד והסירותי את לב האבן היינו שיבחן וישבר אותו כדי שיצא ברור ונקי וידוע כי אותו המדה שאדם מתקן נעשה מלך עלי' וע"כ יוסף כשנתבחן במצרים ושבר אותו התאוה כידוע נעשה מלך ומושל בכל ארץ מצרים וגם ידוע כי זה לעומת זה עשה אלקים וכמו שיש ע"ס בקדושה כמו כן יש עשרה כתרין תתאין ר"ל וכ"א כלול מכולם וכשאדם גובר איזה תאוה לוקח כל הכתרין תתאין תחת ידו ונעשה מושל עליהם ולאביו שלח כזאת ופירש"י משאוי עשרה חמורים היינו שרימז לאביו שאל ירא מלירד למצרים אשר בשר חמורים בשרם כי הוא שיבר אותם ולקחם תחת ידו ורשותו וזהו כזאת ע"ד זאת אות הברית היינו כמו שיש בקדושה כנ"ל: נושאים מטוב מצרים היינו שהעלה אותם ג"כ והם מטוב מצרים: ועשר אתונות היינו בחי' דכר ונוקבא שיש בהם ג"כ כמו בקדושה: נושאות בר ולחם ומזון ע"ד דאיתא בזוה"ק ע"פ אל תראו את ע"ה כי לחמנו הם אינון בגרמייהו מזמנין לאינון דמשתדלין באורייתא וזהו נושאות בר ולחם ומזון היינו אינון בגרמייהו והבן: