1
אמר הר"ם בהקדמה וראוי היה להעשות כן. שלא ימצא דבר כתוב יהיה בזה ההעלם מהאיש הבלתי ראוי לזה ולא יגיע הפסד בזה כי לא נעדר מקבל מפי מקבל והיה החכם מודיע לחכם אחר הראוי לזה אלה הסודות הנעלמים ברמזים, וכן נמשך הענין תמיד עד שלא נפסד הענין ולא נשתכח מהיחידי סגולות בשום זמן ולא חובר בזה ספר כלל וכן הדין לקצור הדיעות בתחלה לקבלם ואם הם דברים אמתיים ונכבדים יקרים. יחשבום האנשים אשר לא השיגו במדרגת העיון לדברי מינות, שאנחנו נראה התלמוד המפורסם והמותר לכל אדם ללמדו לא היה מחובר בספר כלל ליראתם מהסתבכות הדעות והתחלפם בהבנת הדברים הנכתבים כמו שנראה היום מהתחלפות הדיעות בתלמוד באוסרים ומתירים זה אוסר ומביא ראיה וזה מתיר ומביא ראיה, ?מנם הענין הנאמר בפה לא יפול בו ספק ולא חילוף דעות: