תני ר"ח לא יאמר עונש במלאכה שא"צ הייתי למד מן העינוי מה אם העינוי הקל חייבין כרת מלאכה התמורה אינו דין שיהו חייבין עליה כרת הא לא נאמר עונש במלאכה אלא ליתן אזהרה לפניו. ואח"כ גמרינן ג"ש עונש עונש עינוי ממלאכה מה עונש שנאמר במלאכה אזהרה לפניו אף עונש שנאמר בעינוי אזהרה לפניו אר"ז הדא אמרה למידין מג"ש אפילו מופנה מצד אחד אר"י ולא דר"ע היא פי' הק"ע ז"ל דכל סתימתאה אליבא דר"ע היא והפ"מ ז"ל מפרש דלמה לך לדייק מדר"ח דהא מדר"ע דהוא קודם דר"ח מוכח והנה הכי פי' האמיתי בע"ה לפענ"ד דהא תני ר"ח דעונש הנאמר במלאכה מיותר דהא ידעינן ק"ו מעונש דעינוי הקל מלאכה החמורה לא כ"ש דחייבין עליה כרת [וע"כ כיון דמיותר הוי ג"ש מופנה מצד אחד] והנה לכאורה קשה הא קי"ל אין עונשין מן הדין וא"כ האיך יליף ק"ו על חיוב כרת מעינוי אך בירושלמי במס' יבמות פי"א גרסינן וכר' ישמעאל דר' ישמעאל אומר למידין מק"ו ואין עונשין מק"ו עיי"ש והיינו דאמרי' הכא א"ר יודן ולא דר"ע הוא פי' דע"כ הא דתני ר"ח הוא כר"ע דס"ל עונשין מק"ו דר"ע אמר ג"כ למידין בג"ש אע"פ שאינה מופנה אבל לר' ישמעאל דס"ל אין עונשין מק"ו ע"כ לא קאי אליבא הא דתני ר"ח וכן ג"ש שאינה מופנה ס"ל ג"כ אין למידין ממנה ובאמת לדידיה אזהרה גבי מלאכה ג"כ לא גמרינן מהא דמיותר עונש במלאכה דלדידיה לא מיותר עונש גבי מלאכה כלל ועיין ברפ"ק בירושלמי במס' יבמות דמפורש כן דיליף ק"ו שאר עריות מאחות אשה פריך עד כדון כר"ע כר' ישמעאל ומשני דלר' ישמעאל' יליף במה מצינו הרי מפורש כדברינו וז"ב בע"ה ודו"ק: