ולא כן אר"א בשם ר"י הזיד בחלב שוגג בקרבן. כצ"ל וכן הוא בכמה מקומות וטעות הדפוס דמוכח הוא. אמר אני פורש מכזית ואיני פורש מחצי זית ארבב"ח נעשה כאוכל חצי זית שוגג וחצי זית מזיד ואין יסבור רבב"ח כרשב"ל פי' הפשוט דמקשה דלרשב"ל האיך משכח"להחיוב בשוגג על כזית תרומה הא מן הדין מותר לו לאכול כל הכזית בחסר משהו וא"כ מה שהוא חייב הוא רק על משהו האחרונה וא"כ בכל הכזית לא שב לעילם מידיעתו והיינו דמסיק דאמר רשב"ל אכל חצי זית בהעלם אחד פטור העלם אחד לאו דווקא ורהיטת הלשון הוא והכא אכל שני חצאי זיתים וחסר כ"ש פטור כלומר דאפילו אוכל ב' חצאי זיתים כ"ז שחסר כ"ש פטור ומותר א"כ לדעתו דרבב"ח אינו נקרא שב מידיעתו וע"ז משני מודי רשב"ל בעתיד להשלים כיון דאוכל אדעתא להשלים ומשלים באמת חייב על משהו הראשונה ונמצא דלא אכל כלל בהיתר ושב מידיעתו דאילו היה יודע שהיא תרומה לא הי' אוכל משהו הראשונה על דעתא להשלים נמצא ששב על אופן אכילתו אפילו במשהו הראשונה אבל בההיא דרבב"ח דאמר בפירוש שלא שב כלל על חצי זית מה שאכלו שפיר. הוי כאוכל חצי זית בשוגג וחצי זית במזיד משום שלא אכל חצי זית הראשון על דעתא להשלים אבל בשאכל חצי זית הראשון על דעתא להשלים הוי שב מידיעתו מדעתא הזאת וז"פ: