1
ר"י הי' קורא חבטי כ"ז שהן חוככין זה בזה הרי זה נשבע ונוטל. פי' דהנ"מ דנשבע ונוטל דווקא בתרי דמינצי בהדדי ונכנס אחד מהן לתוך ידו ש"ח שלם ויצא חבול כיון שהן חוככין זה בזה דמוכח מילתא דאיהו חבל בי' כיון דהוי קטטה ביניהו אבל בלא חוככין זב"ז לא הוי נשבע ונוטל. וכ"כ הרמ"ה ז"ל מובא בטור ז"ל סי' צ' וז"ל ז"ל הנ"מ דנוטל בשבועה בתרי דמינצי בהדדי ונכנס אחד מהן לתוך ידו ש"ח שלם ויצא חבול דמוכח מילתא דאיהו חבל בי' כיון דהוי קטטה ביניהו אבל אי לא מינצו בהדדי לא משתבע ושקיל עכ"ל ז"ל וזהו מפורש בירושלמי. ולא ידעתי למה לא כתב הב"י ז"ל המקור הזה: