אמר ר"ה מ"ת מפריחי יונים כר"א ר"ל דקאי על המתניתין דמס' ר"ה פ"ק ה"ז דקחשיב לעדות החודש מפריחי יונים כו' א"ל ד"ה היא הכא ר"ל הכא בר"ה א"ר יוסי יודעין הי' שפסולין מעדות ממון. מה בא להעיד אלא כשם שפסול מעדות ממון כך פסול מעד"נ ועדי החודש כעד"נ אינון בתמי' וע"כ דכד"מ דמיא וע"כ אתיא מתניתין דר"ה דקחשיב לכל הנך דמתניתן דידן דפסולין לעדות החודש אתיא כד"ה. ע"ז פריך והתנינן זה הכלל כל העדות שאין אשה כשרה להן אף הן אינן כשרין לה. מאן תניתה רבנן כיין דקמוקמת מתניתין דר"ה כד"ה אף כרבנן א"כ סיפא נמי כד"ה היא אף לרבנן ע"ז קשה רבנן כר"א מודין ליה בתמיה הא פליגין עלוי דהא איכא ד"נ דנשים פסולין והם כשירים לה לרבנן והאיך תימר דמתניתין דר"ה אתיא. כד"ה משום דמודין בד"מ א"כ קשה מהסיפא דקתני זה הכלל כל עדות שאין אשה כשירה להן האיך אפשר למימר דרבנן תני לה. כן פי' הק"ע ז"ל במס' ר"ה פ"ק ה"ז עיי"ש ר"י בשם ר"ח אמר כולה כר' אליעזר דאפילו ההיא דסנהדרין כר"א דאילו לרבנן כשר היא אף בעדי ממונות ואתיא אילין פלוגתא כאילין פליגתא דתני ע"ז פסול כו'. בד"א שנמצא זומם בד"נ אבל אם נמצא זומם בעדי ממונות כו' ותייא דר' יוסי כרבנן ודר' מאיר כר' אליעזר אליבא דר' יוסי דסבירא ליה דפליגי בהפסול בעדות ממון אם פסול בעד"נ: