רשב"ל אמר בשם ר' ינאי כשירות היו משום מאי הוא פוסלן שלא לשהות עליהן את הזבח פי' דהגם דק"ל אין מביאין תודה בחג המצות ומוקמינן בי"ד הוא רק דלכתחילה לא יביא להקריבה בי"ד ויביא בי"ג אבל אם עבר ולא הביא בי"ג מחיוב ע"כ להביאו בי"ד כדי שלא יעבור בב"ת או בעשה ברגל הראשון ואיתא במס' ר"ה דף ז' ע"א באפריש ולא אקריב דעובר בעשה או בל"ת הוא משום דמשהו גביה עיי"ש ולפיכך ע"כ מחויב להביא בי"ד אע"פ שאין זמן הקרבה בו ביום כדי שלא יעבור בעשה או בל"ת ומכיון דבדיעבד אם עבר והקריב תודה בי"ד כשר [דרק לכתחילה אין מקריבין משום דאין מביאין קדשים לבה"פ אבל בדיעבד כשר] שפיר לא עבר העשה או הל"ת כשהביא בי"ד כיון דלא משהי לה גביה כדמוכח בירושלמי בפ"ק דמס' ר"ה דבשלמה שנתו בעצרת עובר בב"ת שלא הביא אותה ביו"ט משום דבדיעבד כשר כשעבר והקריב ע"כ עובר בב"ת כשלא הביא אבל בשהביא בעצרת אינו עובר בב"ת משום דבדיעבד כשהקריב כשר וע"כ כשלא הביא התודה בי"ג מחויב ע"כ להביאו בי"ד ואע"פ שעי"ז יופסל הלחם בידים משום דהכהנים לא יקרבוהו מ"מ מחויב להביא משום שלא לשהות גביה הזבח בשבילן. והיינו דגרסינן רשב"ל בשם ר' ינאי כשירות היו משום מאי הוא פוסלן ר"ל למה הוא פוסל אותן בידים משום כדי שלא לשהות עליהן את הזבח דאם לא כן ישהא גבי' את הזבח לעבור בעשה או בל"ת דב"ת והא דלא קאמר שלא להשהות הלחם גופי' משום דעיקר הקרבן הוא הזבח ולא הלחם והלחם הוא גלל זבח ואם לא יביא הלחם לא יעבור על שלא הביא הלחם אלא משום שלא הביא הזבח כהלכתו כדאיתא במס' מנחות דף פ' עיי"ש ברש"י ז"ל [ולשיטת המל"מ ז"ל בה' מעשה הק' הי"ג דאינו עובר רק במילי דהקרבה בלא"ה ניחא] ע"ז פריך ויפדה אח"כ כשהביאן. ומשני אר"ח חולייא קומי ר"ל דהרבה חולין לפניו וכן איתא בירושלמי במס' ביצה פ' משילין תיבת חולא על משמעות חולין לא אוכל ר"ל שלא יכול לאכלן ואת אמר יפדה ויאכל בתמיה וכיון דמיירי בי"ד דלא יכול עוד לאכלן א"כ האיך יפדה משא"כ לש"ס דילן דמיירי דנאבד הזבח בי"ג א"כ פריך שפיר דנפרקינהו בי"ג דהא עדיין יש לו שהות לאוכלן:
ר"ח אמר פסולות היו מפני שהן ממהרין להביא תודותיהן כו' וא"א שלא ישפך דמה של אחד מהן כו' פי' התוס' ז"ל במכלתין דף יג ע"ב ד"ה אלא דמיירי בי"ג והוין פסולות גמורות ופליג על ההיא דרשב"ל בשם ר' ינאי דס"ל דכשירות היו ומכאן מוכח כמו דברינו דהא דרשב"ל בשם ר' ינאי כשירות היו דלא כפי' המפרשים ז"ל דמפרשי בנשחט הזבח דהא לפ"ז לאו כשירים הן אלא פסולים הן כדאיתא בתוס' ז"ל הנ"ל. סליק פרק ראשון: