תמן תנינן בהרת כגריס ופסת כגריס ונולד לפסיון מחי' או שער לבן והלכה לה האום רבי עקיבא מטמא וחכמים אומרים תראה בתחלה הא רבי עקיבא מטמא ומחליט ורבנן אמרי תראה כתחילה מחליטין ומה ביניהון ר"י אמר ערב הרגל ביניהון ר"ע אמר הי קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר כו' פי' דרבי עקיבא וחכמים נחלקו בפלוגתא דר"מ וחכמים דרבי עקיבא סבירא ליה כחכמים וחכמים סבירא להו כר"מ דרואין להקל ולא להחמיר ומפרש להקל ולא להחמיר כיצד הוא דרואה הכהן ופוטרו מן הראשונה היינו נזקק להקל ואינו נזקק להשני' כלל כיון שהוא בתחלה אין נזקק לזה והראשון שכבר טימא נזקק לו ופוטר אותו מראשונה והיינו רואין להקל ופוטרו מן הראשונה ואין נזקק להשני' כלל לא להקל ולא להחמיר וממילא ישאר טהור ברגל דכ"ז דלא טימא אותו הכהן טהור הוא ורבי עקיבא סבירא ליה כחכמים דהוא קדמייתא וכבר טימא אותו הכהן ולא שייך רואין אותו להקל כיון שאינו יכול לפטור אותו מראשונה והיינו דקאמר ר"ע אומר הוא קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר כלומר אין זקוק להחמיר פשיטא וגם אין זקוק להקל כיון דהוא קדמייתא וחכמים ס"ל דחורי הוא ואת פוטרו מן הראשונה והיינו רואין להקל והיידא הוא שלא להחמיר פי' כיצד ולא להחמיר אין את נזקק לו לשניה לא להקל ולא להחמיר ומשכח"ל רואין את הנגעים להקל ולא להחמיר דלהקל דפוטרו מן הראשונה ואין רואין להחמיר דאין נזקקין לו להשניה אבל לר"ע אין נזקקין לא להקל ולא להחמיר דהא הכל אחד הוא וכבר טמא הוא ואין נזקקין לו כלל אמר ר"י בשם ר"א אתיא דיחידייא דהכא דנגעים כסתמא דתמן דמ"ק כו' כדמפרש ר"ע אומר הוא קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא פי' ר"מ דמ"ק כסתמא דנגעים כדמפרש ורבנן אמרי חירי הוא ואת פוטרו מן הראשונה ותנינן הכא ר"מ אומר רואין את הנגעים בתחילה להקל אבל לא להחמיר [והא דגרסינן ותנינא הכא ר"מ אומר ולא גריס ותנינן תמן מצוי כמה פעמים בירושלמי ובאמת צ"ל איפכא אתיא דיחידייא דהתם כסתמא דהכא וכן מצוי כו"כ פעמים] ריב"ב בשם ר"א בין דיחדייא דהכא דמ"ק כו' תמן בשהלכה לה האום ברם הכא כו' והאום קיימת פי' כיון דהלכה האום הכל מודין דחורין הוא אך הכא שהאום קיימת רק הסימנין הלכו בזה נחלקו ר"מ וחכמים דר"מ ס"ל דכיון דהלכו הסימנים תראה כתחלה חשוב וחכמים ס"ל דכיון דהאום קיימת הרי קדמייתא חשוב כ"ז הוא שיטת ר' יוחנן וע"ז פליג ר"ז וקאמר דימי הרגל ביניהם ר"ל דפליגי בזה הפלוגתא ברגל גופי' דמזהרין ישראל שיהיו טהורין ברגל אבל לא בערב הרגל אבל ר' יוחנן מחדש אפילו על ערב הרגל:
א"ר נראין דבריי ר"י במוסגר ודברי ר"מ במוחלט מכאן סיוע להרמב"ם ז"ל דמפרש הברייתא דהוא לא כענין דמתניתן דדברי רבי לא קאי רק על הברייתא אבל במתניתן אין שום נפ"מ בין מוסגר למוחלט עי' במל"מ ז"ל פ"ז מה' יו"ט דמתרץ כן שיטת הרמב"ם ז"ל והכא מוכח ע"כ כן דהא מתניתן מוקמינן באוקימתא אחריתי דפליגי בפלוגתא דר"ע וחכמים אם היא קדמייתא או חורן הוא ולפי וה אין שייך דברי רבי לעשות נפקא מינה בין מוסגר למוחלט ועל כרחך דקאי רבי על הברייתא לחוד והמתניתן לחוד ודו"ק:
ר"ז אמר ימי הרגל ביניהן ר"ע היא קדמייתא ואינו נכנס לעזרה ורבנן אמרי חורי נכנס לעזרה כנ"ל ומוכח היא:
הא ר"ע מטמא ומחליט ורבנן אמרי תראה בתחלה מחליטין ומה ביניהן הוא כמו אמר מר [ומצוי הוא כמה פעמים בירושלמי] שמואל אמר פריחה ביניהן א"נ דמיותר הוא כגי' הק"ע ז"ל ודו"ק: