ולית סופיה דרבי דרש מעיני מעיני דלא כן מנ"ל היחיד והנשיא והמשיח כו' אר"ח קומי ר"מ ולית סופיה דרבי דרש מעיני מעיני א"כ קשיא למה לא יליף ג"כ דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת ע"ז השיב לי' מה את בעי מרבי רבי כדעתיה דאמר משיח בשגגת מעשה הוא ואין כתיב זדון לשגגה ליחיד אלא בבית דין בלבד פי' דהיכי יכול למילף דבעינן שוגג שזדונו בכרת גבי הורייה כמו גבי הורייה דע"ז דזדונו בכרת ז"א דהא גבי ע"ז לעולם כשעשו בזדון חייב כרת משא"כ בשאר מצות דהא גבי משוח בע"ז דהוא במעשה לחוד ע"כ אם הזיד במעשה חייב כרת לעולם משא"כ משוח גבי שאר מצות משכח"ל אפילו הזיד במעשה ג"כ אינו חייב כרת אלא קרבן כגון לבתר הורייה דהא רבי רחמנא גבי הוריית ב"ד דאפילו בשהזיד במעשה ג"כ חייב בקרבן כשוגג דגזה"כ הוא דעשו זדון לשגגה אצל הוריית ב"ד כדאיתא לעיל ברפ"ק עי' בדברינו ברפ"ק בד"ה וכי יש זדון לשגגה עיי"ש מה שמבואר בשם הרא"ש ז"ל והיא מגזה"כ בבבלי דף ב' ע"ב וכיון דהוריית כה משוח רבי רחמנא מגזה"כ דהוי דינו ממש כהוריית ב"ד ע"כ גזה"כ הזה הוא גם על הוריית כהן משוח ג"כ ולשיטת הירושלמי אין נפ"מ בין יחיד לציבור בזה בשוגג ועשה מזיד ועיין בפ"ק ה"ה בדברינו ומה שהזכיר יחיד הוא לישנא דלעיל ועיין לעיל בדברינו ה"א ד"ה מתניתין ע"כ לא מצי למילף זדונו בכרת ושגגתו בחטאת מן ע"ז. כן נמי שאר מצות דהא בשאר מצות משכח"ל דאף זדונו בחטאת ואי דיליף לה מן ע"ז ה"א מהמשוח אצל ע"ז זדונו בכרת. אף משוח בשאר מצות זדונו בכרת. ובאמת אין זדונו בכרת. ומזה ג"כ ראיה גדולה לדברינו ברפ"ק: