1
ר"ה בשם רב הקילוח כבור ר"ז בעי בכל אתר לית את עביד לנצוק חיבור כו' ר"ל מ"ש מלענין טומאה דנצוק אינו חיבור ונשאר בקושיא סבר ר"ה נתנסך הבור נתנסך הקילוח סתמא דגמ' מפרש דברי ר"ה מדקאמר בלשון קילוח כבור ולא קאמר בור כקילוח משמע מזה דוקא קילוח נאסר מן בור אבל בור לא נאסר מן הקילוח ור' בא לא קאמר כן אלא אדרבה הניצוק הוא מלמעלה למטה וע"כ נתנסך הקילוח נתנסך הבור. נתנסך הבור לא נתנסך הקילוח. והא דקאמר ר"ה הקילוח כבור לאו למימרא דהקילוח נתנסך ע"י ניצוק מן הבור. ז"א דר"ה לאו משום ניצוק קאמר לה אלא עיקר דינא דשייך דין נסך בקילוח דסד"א דבקילוח לא שייך כלל נסך דאין דרך ניסוך בכך דניסוך לא שייך אלא במשכשך ידיו ולא שייך משכשך אלא בדבר הנח אבל לא בדבר הנד דנשכשך מאיליו. ע"ז קמ"ל דשייך ניסוך בקילוח הנד כמו בור הנד: