ר"ח ב"ב בשם ר"י בראשונה היו אומרים אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת העכו"ם חזרו לומר מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת העכו"ם רבי בא ב"ז ר"ש בר"י בעי מה כר"א דר' אליעזר אמר סתם מחשבת עכו"ם לעכו"ם כן הגי' במס' ביצה פ"ק ה"א ר"י בשם ר"י הכין בראשונה הם אומרים אין מעמידין כו' וחזרו לומר מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת העכו"ם א"ר יוסי לשון מתניתא מסייעה לרחב"ב קיבת העכו"ם וקיבת הנבילה אסורה. פי' אלמא דעכו"ם חמור מנבילה דאל"כ של עכו"ם גופי' הוי נבילה. ומשני כמשנה הראשונה דלמשנה הראשונה לעולם הוא כן דעכו"ם חמור מנבילה אבל למשנה האחרונה אף דאמור מ"מ מותר כמו בנבילה ומסיים הגמ' דכמו כן כל המשנה קאי למשנה הראשונה חוץ מהסיפא דסיפא דאפילו למשנה אחרונה נמי קאי כמו דמסיק בבבלי מס' חולין דף קט"ז ע"ב והילכתא מעמידין בקיבת נבילה ובקיבת שחיטת עכו"ם וכשירה שינקה מן הטריפה. וכ"ש טריפה שינקה מן הכשירה מ"ט חלב המכונס בה כפירשא בעלמא ע"כ עיי"ש. וא"כ כיון דפירשא בעלמא היא הכל מותר וה"נ ה"ק דכל המתניתין אינו אליבא דהלכתא חוץ מסיפא דסיפא כשירה שינקה מן הטריפה קיבה אסורה הוא רק למשנה ראשונה אבל למשנה אחרונה מותר אך סיפא דסיפא טריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת היא קם אליבא דדינא אף למשנה האחרונה. אפילו דיסברון ב"ש כב"ה כו' זה שייך למס' ביצה שם כדרך הש"ס הזה: