אל הקורא
פירוש זה על ספר שמות חדש כולו. מכיון שהוא מבוסס על שיטה חדשה.
הוא מתכוון לבאר את ספר שמות ביאור מדעי, בעזרת כל האמצעים שהמדע המודרני ממציא היום לרשותנו. ולשם תכלית זו הוא נוקט בדרך משלו, השונה בהרבה מדרכם של רוב הפירושים המדעיים של זמננו. ההבדלים העיקריים שבינו לבינם הם ביחוד שלושה. ואלה הם:
א) על פי הרוב, הפירושים שנכתבו בדורנו על ספר מספרי התורה מוקדשים בעיקרם לחקר המקורות ולקביעת תהליך שילובם של המקורות זה בזה, ומפרשים את קטעי המקורות שהם מבחינים בתוך הספר, יותר מאשר שהם מפרשים את הספר עצמו. החשיבות הרבה שהפרשנים מייחסים לעניין המקורות מסיחה את דעתם מן העיון ביצירה שהלכה ונוצרה מתוך מקורות אלו. בעיניהם חקר המקורות עיקר, וחקר הספר שלפנינו טפל. לפי דעתי, איפכא מסתברא. מטרתו של פירוש מדעי על יצירה ספרותית כל שהיא צריכה להיות קביעת הבנתה והערכתה של היצירה עצמה, ואילו חקר מקורותיה אינו אלא אמצעי להשגת מטרה זו. הוא אמנם אמצעי חשוב, וגם אני נתתי לו מקום לא קטן בפירושי, אבל מעולם לא שכחתי שעיקר תפקידי הוא לפרש את הספר הנמצא לפנינו. סוף סוף זהו הספר שרב ערכו בתולדות עִם ישראל והאנושות, והוא לבדו עובדה קיימת ולא יצירה דמיונית שאין יסודה אלא השערה בעלמא. והואיל וכך, יוכל פירושי לעניין כל קורא וקורא, תהיה השקפתו על תולדות ספר שמות מה שתהיה: מי שנוקט בתורת התעודות ימצא בו את הפירוש של עבודת העורך האחרון, R האחרון; מי שנוקט בדעות אחרות על התהוות הספר ימצא בו גם כן את פירושה של העריכה הסופית; ומי שאינו מעוניין אלא בצורתו המקובלת של הספר יבוא כאן על סיפוקו בפשטות.
ב) מקורותיו של ספר שמות אינם לפי דעתי המקורות של השיטה הרווחת P, E, J, ושכבותיהם השונות. אחד המקורות הראשיים, ואולי דווקא המקור הראשי. היה, אם אינני טועה, שירת עלילה קדומה. אֶפּוֹס קדום שהיה מספר באריכות על שעבוד מצרים ועל השחרור ועל מהלך בני ישראל במדבר. ובמקומות רבים של פירושי ציינתי את פרטי השימוש בשירה זו, ואת רישומיה ועקבותיה הניכרים עדיין בדברי הכתוב.
ג) מכיון ששרשיו של המחקר המדעי בספרי התורה נעוצים בתקופה שקדמה לתגליות החדשות בתרבותו של המזרח הקדמון. והשיטות שנקבעו באותה התקופה משפיעות עד היום השפעה יסודית על עבודתם של החוקרים, אין פירושי זמננו על ספרי המקרא משתמשים במידה מספקת במה שידוע לנו עכשיו מספריהם ומתרבותם של העמים שכני ישראל. ואילו בפירושי היתה עיני תמיד פקוחה על היצירות הספרותיות של עמים אלו, ועל כל מה שלימד אותנו המחקר הארכיאולוגי בדבר תרבותם של אותם העמים, שהרי אי אפשר להבין את הכתובים על בוריים בלי השוואה מתמדת אל הסביבה, שבה חי ופעל עם ישראל, ושבתוכה נוצרו ספרי המקרא.
פירושי הוא פירוש הפשט: לא באתי אלא לבאר את פשוטו של מקרא לפי משמעותו המקורית, ולא עסקתי בפירושים לפי שיטת הדרש. אף הדרש חשוב כשהוא לעצמו, ביחוד לעניין ההלכה, אבל כבר הודו חז"ל שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, וברור הדבר ששומה עלינו לחקור בפשוטו של מקרא עד כמה שידנו מגעת. וכדאי להזכיר את דברי הרשב"ם בהקדמתו לסדר משפטים.
כדי להגיע לידי הבנה מלאה בדברי הכתוב שמתי תמיד את לבי גם להערכתם האסתיטית. ספר שמות איננו רק תעודה דתית נשגבה: הוא גם יצירה ספרותית מצויינת, וכל יצירה ספרותית הבנתה תלויה בהבנת דרכי האמנות שעל פיהן היא נוצרה, ובהרגשת הנוי השפוך על פניה.
לשם כך ניסיתי, ראשית כל, לעמוד על חלוקתו הפנימית של ספר שמות לחלקיו ולחלקי חלקיו. הבחנתי בו שלושה חלקים ראשיים, ובכל אחד משלשתם פרשיות, ובכל פרשה ופרשה כמה פיסקות. וכבר בחלוקה בו, ובקריאת השמות שקראתי לחלקים ולפרשיות ולפיסקות, יש מעין פירוש כללי והסבר מבנהו הארדיכלי של הספר. ובביאור פרטי הכתובים השתדלתי לעמוד על השימוש בדרכי האמנות הספרותית של המזרח הקדמון: על מושג ה"סדר" המזרחי, שאינו שווה למושג ה"סדר" היווני והמודרני, על השיטות של סמיכות הפרשיות, של החזרות (חזרות מלים, חזרות צירופי מלים, וחזרות פיסקות או פרשיות שלמות), על ההרמוניה המספרית, על השימוש הסמלי של המספרים לפי שיטת השישית ולפי שיטת השבע, וכאלה עוד.
על הבעיות הכלליות השייכות להתהוותו של ספר שמות, לזמן חיבורו, לתולדותיו, ולכל יתר הבעיות שרגילים לדון עליהן ב"מבוא", אדבר בפרטות במבוא לחמישה חומשי התורה שבדעתי לפרסמו בסוף שורת פירושיי. אבל גם בספר הנוכחי היו לי כמה הזדמנויות לרמוז בדרך אגב לעניינים לא מועטים בנידון זה.
וכן שמתי לב למהדורות השונות, שגם לאחר שנקבעה בעיקרה צורתם הסופית של ספרי התורה היו עדיין נבדלות זו מזו בפרטי הניסוח, כפי שיוצא לנו מתוך תורתם של השומרונים ומתוך התרגומים העתיקים וגם מתוך הבאות בספרות התלמודית ומתוך תגליות כגון זו של פפירוס נש. כנראה היה המצב דומה למה שנמצאנו למדים בדבר ספר ישעיה מתוך המגילות הגנוזות, הכוללות שתי מהדורות שונות של הספר, שהיו קיימות זו בצד זו. גם מספרי התורה היו כנראה מהדורות שונות: מהדורה נועדה לחכמים וליודעי ספר, שעליה נסתמכה אחר כך בעיקרה מהדורת המסורה, ועל ידה, כדוגמת מגילת ישעיה א', מהדורות עממיות. שאחת מהן נשתמרה בידי השומרונים, ושעקבותיהן ניכרים בתרגומים העתיקים.
מכיון שספרי נועד בעיקרו לפירוש הכתוב, לא עסקתי, או עסקתי רק בדרך אגב, בשאלות ההיסטוריות. כגון בעית קביעת זמנה של יציאת מצרים וכיוצא בה, ובדרך כלל לא עמדתי על בעית הערכתם של דברי הכתוב מבחינה היסטורית. דיון היסטורי שכזה הוא מתפקידו של ההיסטוריון ולא מתפקידו של המפרש, ואין המפרש חייב אלא למסור להיסטוריון את החומר לדיונו, על ידי ביאור הכתובים על בוריים.
השתדלתי לקצר את פירושי במידת האפשרות. לפעמים צמצמתי בשורה אחת, ואפילו במלה אחת, תוצאות של מחקר או של מחשבה שהיה אפשר להקדיש להן כמה עמודים, וסמכתי על הקורא המעיין, שיבין דבר מתוך דבר. וכן נמנעתי כמעט תמיד מלהתווכח עם מפרשים אחרים, ואף מלהביא את דעותיהם, כל מקום שלא היתה סיבה מיוחדת לכך.
ועכשיו מלים אחדות על הצורה החיצונה של פירושי. כל מקום שהיה זה אפשרי, שילבתי את דברי פירושי לתוך דברי הכתוב, כדי שיהיה הקשר בין הכתוב ובין הפירוש הדוק וישר, וכדי שלא יצטרך הקורא לשים תמיד את החומש לנגד עיניו. את דברי הכתוב הבלטתי על ידי פיזור האותיות. כמה פעמים, כשראיתי צורך לכך, הוספתי הערות מוקדמות בראש הפרשיות או הפיסקות, או הערות מסכמות בסופן. בהבאת הכתובים השתמשתי לפעמים בכתיב מלא, שלא ככתיב המסורה, לשם הקלת הקריאה, ולא דאגתי להתנהג תמיד בעקביות בעניין זה.
לאחר שזכיתי לגמור הדפסת ספר זה, בדעתי לגשת מיד אי"ה להדפסת הכרך השלישי של פירושי על ס' בראשית, כפי התכנית שכבר קבעתי לי בדברי ההקדמה לכרך השני. מנח עד אברהם.
ירושלים, אלול תשי"א
מ. ד. ק.
רשימת הקיצורים:
AANAL = Atti della Accademia Nationale dei Lincei.
AASOR = Annual of the American Schools of Oriental Research.
AJA = American Journal of Archaeology.
AJSL = American Journal of Semitic Languages and Literatures.
ARI = W. F. Albright, Archaeology and the Religion of Israel, Baltimore 1942.
BAr. = Biblical Archaeologist.
BASOR = Bulletin of the American Schools of Oriental Research.
BRL = K. Galling, Biblisches Reallexikon, Tübingen 1937.
FSAC = W. F. Albright, From the Stone Age to Christianity, Baltimore 1940.
2nd ed. Baltimore 1946.
HUCA = Hebrew Union College Annuael.
JBL = Journal of Biblical Literature.
PEF QS = Palestine Exploration Fund, Quarterly Statement.
PEQ = Palestine Exploration Quarterly.
RB = Revue Biblique.
ZAW = Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft.
ZDPV = Zeitschrift des deutschen Palästina-Vereins.