1
אם כיון לבו וכו'. כלומר, אעפ"י שעיקר כוונתו בתחילה היתה להתעסק בעלמא, אבל כששמע את קול השופר כיוון את לבו למצוה (עיין להלן, שו' 29), אין דינו כשומע מן המתעסק, שהרי הוא התוקע והוא המתכוין, ומיד כשכיון יצא מידי מתעסק. ובתוקע ומתלמד וכו' הפירוש פשוט, שעיקר מטרתו היתה להתלמד, או ללמד, מ"מ הואיל והתכוין גם למצות שופר יצא. ועיין בבה"א.