מסיעין מסעות. כלומר, משיאין משאות (עיין ירמיהו רפ"ו), לאות שנתקדש החודש, כלהלן שו' 65. ועיין בבה"א.
בהרים ותבור. צ"ל: בהרי מיכבור (מכבר, מכמר, מכוור), עיין בשנו"ס ובבה"א. ועיין לעיל שביעית פ"ז, עמ' 197, שו 29.
מסיעין את החדש. כלומר, משיאין על החודש, עיין בשנו"ס.
ערב שבת ושבת וכו'. כלומר, אם חל ר"ח בערב שבת, או שחל בשבת (עיין שנו"ס), הרי בין כך ובין כך אי אפשר להשיא משאות אלא במוצאי שבת, ובכגון דא לא ידעו מתי חל ר"ח, לפיכך דווקא אם בא בזמנו משיאין עליו. וכשישיאו משאות במוצאי שבת ידעו שנתקדש יום שלשים, שהרי בחדש מלא אין משיאין כלל. ועיין בבה"א.
על כל ראשי חדשים וכו'. כלומר, על כל החסרים (כמפורש לעיל), ולאו דווקא על ששת החדשים שבהם שלוחים יוצאים.
לפני חמה וכו'. כלומר פגימתה של לבנה מופנית כלפי החמה.
לצפונה וכו'. והיינו בימות החמה, עיין בבה"א.
ראיתיו גבוה וכו'. כלומר, באופק, במקום שהרקיע נושק את הארץ.
אבל מצטרף וכו'. כלומר, עם עד אחר בעדות החודש שיעיד כמותו, ואין דבריו של אחד במקום שנים.
מוטה וכו'. כלומר, שהיה שכוב ומוטה בצדו הפגום כלפי מזרח, והשני אומר שהיה זקוף, כלומר שהיה מוטה בצדו הפגום כלפי דרום, או צפון. ועיין בבה"א.
בעשיש. בעששית.
דבריו קיימין. צ"ל: לא אמ' כלום, כגי' כי"ע, כי"ל, הבבלי והירושלמי.
יוצאין בסוריה וכו'. כלומר, על ר"ח ניסן ותשרי, עד שישמעו מפי בית דין "מקודש". ואעפ"י שנראה בעליל, או שעדים כבר לפנינו, וידוע שלמחר יקדשו את החודש, אין יוצאין לסוריה מבערב. ועיין בבה"א.